יום שני, 26 בדצמבר 2011

גוגל סיייט


גוגל סייטס היא פלטפורמת האתרים של גוגל. מדובר בפלטפורמה ידידותית, אשר מאפשרת למשתמשים בה בניית אתר בחינם.
בעזרת גוגל סייטס, אפשר לבנות אתרים אישיים, אתרי תדמית, אתרי עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, פלטפורמת גוגל סייטס יכולה לעזור לעבודה עם פרויקטים שונים: סיכום חומר, עבדה על פרויקטים, ארגון פרויקטים. על הפרויקטים אפשר לעבוד לבד או ביחד. אפשר לבחור לפרסם אותם באינטרנט או להשאיר אותם חסויים - כלומר אפשר להפוך את גוגל
"מתוך המדריך השלם לבניית אתר חינם עם גוגל סייט"
כשהתחלתי לימודים לתואר שני "תקשוב ולמידה" בסמסטר שני בקורס טכנולגיות תקשוב ותקשורת למידה עם המרצה גילה קורץ,בקשה ממנו לפתיח יחידה לימוד בגוגל סייט ,בשבלי זה היה נסיון חדש ,למה????
כי לא התנסיתי עם גוגל סייט ,צריך המון השקעה ,למידה עצמאית.
עזר לי מאוד להתנסות עם גוגל סייט ,אני השנה מדריכה מורים בגוגל סייט והנה התוצר: אתר ההדרכה.


יום שישי, 23 בדצמבר 2011

עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה / וולנסקי

במהלך הקורס סוגיות במדיניות החינוך עם ד"ר וולנסקי,התבקשנו לסכם המאמר:
 The rise and the price of the standards movement  
מאמר זה מבקש לחשוף את מקורות תנועת הסטנדרטים מאז שנות השמונים כפי שהתפשטה במדינות רבות. המחקר התמקד בארה"ב ואנגליה.המחקר בוחן מגוון כוחות אשר השפיעו על תנועת הסטנדרטים – ביקורת ציבורית על ביצועי בתי ספר, ניהול מדעי, מסורת של סטנדרטים שהיו נהוגים במדינות מזרח אסיה שהובילו את העולם המערבי  לדפוס של מבחנים והערכה בינלאומיים.עוד המחקר בוחן את המחלוקת המתמשכת בהקשר של הסטנדרטים.המחקר מצביע על המחיר הפדגוגי הגבוה שמע' החינוך משלמת כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים וכן מנתח עשרות שנים של נתונים סטטיסטיים אודות ציוני המבחנים המבוססים על מדיניות הסטנדרטים.
המאמר מגלה מגוון גורמים המשפיעים על הבניית ידע בחברה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים כמו תרבות, כולל חברות מהגרים המפוזרות בכל מדינה.
במהלך שני העשורים האחרונים ובמהלך שנות השמונים והתשעים מע החינוך אימצה מדיניות של סטנדרטיזציה. תפיסה זו מנוגדת להשקפה ששאפה להעצים את כוחם של בתי הספר ומקצוע ההוראה, מנוגדת לשאיפה לקדם יצירתיות, לאפשר בחירה של בתי ספר עי הורים, לשפר את תהליך מינוי מנהלים. לפיכך ניתן לומר שמדיניות הסטנדרטיזציה הלכה רק חצי דרך לקראת המודרניזציה של מערכת  החינוך ונצמדה לשיטות ארגוניות מיושנות.
במהלך הרבע הראשון של המאה ה 20 היה ניסיון דומה של קיום בקרה מרכזית – המכונה ניהול מדעי. הניהול המדעי מתייחס לעובדים כאל מכונות שצריכות לבצע משימות מוכתבות ומתוכנתות מראש ונשלטות עי המנהל.
מסקנות המאמר:
עיקר הביקורת של המתנגדים היא לעצם הסטנדרטיזציה אלא למה שהיא הפכה – לדרך שבה הסטנדרטיזציה יושמה. באופן שהיא יושמה היא העמיסה יתר על המידה על המורים כן גרמה לירידה במוטיבציה בקרב התלמידים.מדיניות החינוך הזו הפכה למדיניות טוטליטרית הנשלטת עי המרכז ואינה מתירה למורה שיקול דעת. מעקרת את מקצועיותו.
תחושת החיוניות של הפרט במקום העבודה הוא הכרח . ההכרה בכוחו של הפרט הוא שמאפשר שינוי. בעולם החינוך בו מדיניות ניהול מדעי שלטת, אין הכרה בכוחו של הפרט- המורה- וכך לא ניתן לעשות שינוי אמתי. אם אין הרמוניה , אמונה משותפת ושביעות רצון  אין מוטיבציה והעובד-  במקרה של החינוך – המורה-  פועל מתוך כורח ולא מתוך אמונה ויצירתיות. החוויה של העבודה הופכת למשפילה.אחת הטעויות היתה שלא השכילו להבין את הקשר שבין מדיניות הסטנדרטים לתרבות שם היא התחילה- המזרח.במזרח, מדיניות הסטנדרטים עודדה תחרות ומצוינות. לא כן במדינות המערב. להיפך. השאיפה היתה נאיבית . לא לקחו בחשבון  את ההומוגניות התרבותית במזרח לעומת ההטרוגניות התרבותית במערב. 
הרפורמה בחינוך מבוססת על הקשרים טכניים בניגוד למתרחש בתהליך הבניית הידע במוח. למידה משמעותית דורשת חוויה, הזדהות , עניין, סקרנות, דחף פנימי. זה יכול להסביר מדוע מחקרים גילו שאין שיפור בביצועי בתי הספר למרות שכמעט שלושה עשורים עברו מאז תחילת מדיניות הסטנדרטיזציה.המטרה של שיפר הסטנדרטים נשארה בעדיפות ציבורית עליונה. החברה עדיין מחפשת את האמצעי הנכון והיעיל לשיפור.
מאמר זה ביקש לברר את הבעיות והפערים בין ציפיות לבין תוצאות.ארגונים רבים העוסקים בתחום החינוך ממשיכים לבדוק ולחקור את הנושא. ארגונים ציבוריים וארגונים פרטיים.
המסקנות מדברות גם על תחושת החיוניות של המורה כהכרחית.  ההכרה בכוחו של המורה היא המאפשרת את השינוי , אני בהחלט מסכימה עם המסקנות שמעלה פרופ' וולנסקי במאמר ובעיקר עם כך שיש להכיר בכוחו של המורה בכדי לאפשר שינוי . השינוי לא יוכל להתחולל ללא  המרצת המחוללים  , אי אפשר להתעלם  ממייצרי הכוח – המורים עצמם.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

פורטל התוכן החינוכי

במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים.




  • להדרכה לשימוש בפורטל התוכן.

    (מתוך אתר מינהל מדע וטכנולוגיה)

  • הפורטל התוכן עוזר למורים במהלך השיעור ,המורה משלב בשיעור הממוחשב אשר מעביר בכתה  תכנים דיגיטאליים מהפורטל,בכל המקצועות ושכבות א-ו.
    התנסייתי בפורטל ובתכינים שבתוכו לדעתי מאוד עשיר בחומרים לימודיים שעוזרים למורה לשלב בשיעור שלו יחידות ממוחשבות , וגם בהשתלמות  "אוריינות המאה 21" הדרכת מורים אך להשתמש בתכנים דיגיטאליים,המורים התחילו לשלב בשיעורים הממוחשבים תכננים דיגיטאליים מתוך הפורטל 
    ומה שמאפיין הפורטל:
    -קל לשימוש.
    -עשיר בחומרים לימודיים .
    -החומרים הלימודייים לפי תכניות הלימודים.
    -בקרת התכנים ע"י משרד החינוך.
    -דוגמאות למערכי שיעור
    -החומרים שנמצאים בפורטל פותחו ע"י משרד החינוך,מורים,וגופים מפתחים שאושרו.
    -יש אפשרות להוריד קבצים שמצורפים ליחידה.



    יום שישי, 9 בדצמבר 2011

    וועדת האישורים-יצאנו לדרך

    החל מ-15 נובמבר התחילו בוועדות האישורים לעמידה בתנאי הסף ולקבלת ציוד , ב-300 בתי הספר של פעימה השניה .
    קבלתי מיל לפני חודש שבתאריך 8.12.2011 תתקיים  הוועדות של שלוש בתי ספר שאני מדריכת תקשוב ומרצה בהשתלמיות באוריינות המאה 21. בהתחלת ספטמבר התחלתי ההדרכה ,חלק מהמורים היה להם קושי בהכנסת התקשוב , הוותיקים נורא פחדו מהשינוי.
    עבודתי הייתה עם כל הצוות ועם רכזי התקשוב בבתי ספר ,הרגשת שאני אחראית על הטמעת התקשוב בשלושת בתי ספר ,
    בהתחלה מלאו כל המורים טופס מיפוי ידע , לדעת מה הידע של המורים לפני הכנסת התקשוב,אחר כך התחילו המורים לדווח תכנון שיעור מתוקשב דרך טפסי הל_ה(הוראה למידה והערכה),כל מורה מתבקש לדווח על 8 שעורים מתוקשבים,ויישום השעורים מתחיל בחודש ינואר אחרי קבלת הציוד
    בהשתלמות הדרכת כל הצוות לעבודה בפורטל בית הספר , בכל פורטל תכננו מרחב כתתי ומרחב מקצועי,שכל מחנך אחראי על אתר הכתה שלו וגם אחראי על אתר המקצוע ובכך התחלנו,
    הייתי צריכה לדאוג שהכל יהיה מסודר לפני תאריך הוועדה צוות המורים עבדו קשה וגם קבלו תמיכה ממנהלי בתי ספר ,רכזי התקשוב בבתי ספר עזרו מאוד למורים ,עבודה שיתופית הייתה עם המנהל,מורים ,רכז התקשוב ,ומדריך התקשוב.
     ביום חמישי  8.12.2011 עברו שלושת בתי ספר וועדות האישורים,ולמזלי כולם עברו בהצלחה הכל היה מסודר אצלם
    בשבלי הצלחה גדולה .ולדעתי השימוש העקרי בטכנולוגיה הוא לקדם את תהליכי ההוראה ולפתח מיטובציה אצל התלמידים
    ולסיכום:
    פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.(מתוך- אתר משרד החינוך,מנהל למדע ולטכנולוגיה גף יישומי מחשב בחינוך)

    יום שבת, 3 בדצמבר 2011

    כנס בתקשוב

    קבלתי מיל למפגש אשר יתקיים ב1 דצמבר 2011 בתיכון אורט יד סינגלובסקי,בנוכחות ד"ר עופר רימון-מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה,ומר יוסי וסרמן יו"ר הסתדרות המורים.
    זה עניין אותי  בכנס מציגים תוכנית התקשוב ,וזה חשוב לי כי אני עובדת בתחום הזה
    מר יוסי וסרמן -דבר על המנבסנט שיש כמה תקלות בתוכנית ,הוא אמר שהם עולים על כל התקלות תוך זמן
    ד"ר עופר רימון-התוכנית הולכת רחוב ,לוקחת את ההוראה למקום למה שחשבנו להגיע אליו.
    הוא מעריך מאוד את וסרמן ובקשר למערכת המנבסנט מזמן ללא תקלות.
    הוא דבר על פורטל התוכן שנועד לשימוש המורים,המורים מקבלים ישירות יחידות לימוד בנויות בכל תחומים.
    מה מצפים מהמורה בשלב ראשון  לפי מה שאמר ד"ר עופר רימון
    -פורטל בית הספר יהיה מחולק למרחבים כתתיים.
    -מערכת מנבסנט מקושרת לפורטל בית הספר .
    -המורים יבחרו שיעורים מפורטל התוכן בהתאם למקצוע ולשכבת הגיל ולתרגל איך משלבים זה בשיעור.
    צריך לעזור למורים  ולא צריך להעמיס אותם זה עניין מאוד חשוב .
    הטענה של ההסתדרות מורים -שכל המורים יהיו מתוקשבים וזה יקח זמן,צריך הרבה מאוד רגישות למורים ובעיקר הוותיקים.
    יש שוני בין בתי ספר לפי מ'ס המחשבים שנמצא בבית הספר,מצד שני רוצים לראות תוכנית מסודרת בבית ספר
    שנה ראשונה 25% מהמורים מתוקשבים ,שנה שניה 75%מהמורים ,ובשנה השלישית כל המורים.
    ובסוף אמר וסרמן שאנחנו בעד  הפרויקט הזה וחושבים שזה הצעד לקראת תוכנית מאה 21.
    ולדעתי מהנסיון בהדרכה בהשתלמיות מורים "אורינות המאה 21" המורים הסתגלו לתוכנית והתחילו להטמיע אותה ,
    ואם נתן לתוכנית הזו ולתת למורים  לנוח בדרך המורים לא יעבדו ויעמדו בדרישות,רק  צריך להקל על המורים זה מאוד חשוב .
    אני הייתי בלחץ לפני הכנס ,כי יש וועדות לשלוש בתי ספר שאני מדריכה בהם בשבוע הזה,נרגעתי והרגשתי שלא צריך להעמיס על המורים להיות רגועים .ואם  יש 25% מהמורים מוכנים  מכירים להשתמש במערכת ניהול פידגוגית,שימוש באתר כתות  אז התוכית הולכת לעבוד.
    .

    יום שבת, 26 בנובמבר 2011

    The city and country school: A progressive paradigm

    במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך עם הפרופ' וולנסקי עמי התבקשנו לסכם המאמר:
    The city and country school: A progressive paradigm
     וגם לתת דעה ביקורתית,זה היה המאמר הראשון בקורס . 
     המאמר מתייחס להתפתחותן של שיטות לימוד חדשניות והתאמתן למאה העשרים ואחד תוך דביקות לשורשים ולמטרות שלשמן נוסד בית הספר.בית הספר נוסד בשנת 1914 ע"י קרולין  פראט  בניו יורק, כותב המאמר סוקר בהרחבה את מצב השכונה שבה ממוקם בית הספר והמצב הסוציו אקונומי של האוכלסיה (אנשי בוהמה, זוגות יאפים,אנשים סובלניים, זוגות שיכולים להרשות לעצמם לשכור דירה). מדובר בבית ספר צנוע  אחד הישנים בארה"ב, צבעו ישן ומעט שיפוצים נעשו במקום. לדעתי הדגשת פרטים אלה באה לאותת לנו כי בית הספר משמר את המקוריות, ושומר על השורשים וזה היה החלום של מייסדת בית הספר. ספק רב אם זה מתאים לזמן שבוא ישנה קידמה טכנולוגית מהירה.
    בבית הספר לומדים שלש שכבות, המחולקים על פי גילאים, בכל כתה לומדים בממוצע כ 18 תלמידים ושכר הלימוד נע בין 7300- 10500 דולר לשכבה. (לדעתי יש לעשות הפרדה ברורה בלימודים, פעוטון, גן ילדים, בית ספר יסודי, וחטיבת ביניים, כמוכן מוזר מאוד איך קובעים שכר לימוד ומגיעים לגרעון תקציבי, לדעתי כל מוסד פרטי שאין בו איזון תקציבי מיועד לכישלון. מייסדת בית הספר נולדה אחרי מלחמת האזרחים בארה"ב, אין מידע על חייה בבית ההורים, אך בספרה "אני לומדת מילדים" היא מספרת על חייה בחוות דודה ועל השתתפותה כילדה, בקציר החיטה ואפית הלחם, לדעתי מכאן היא קיבלה את ההשראה של רעיון בית הספר המושתת על משחק ועבודה, אני סבורה כי בהשתתפותה בקציר ואפיה, ישנם אלמנטים, של ילדות, משחק, שיתופיות, שיטות עבודה, בנית קוו יצור, הפקת מוצר סופי, בנית תוכנית שיווק, ניהול חשבונות והפקת רווח או הפסד.(לימוד מהסביבה).  
    מייסדת ביה"ס האמינה כי משחק יכול לגרום  להבנת הסביבה, ויספק לילדים כלים איך להבין שינויים ותהליכים מסביב, איך לנהל משא ומתן עם אחרים, הם לומדים איך להתקדם איך ליצור הזדמנויות  ואיך להתקדם למאה ה 21.  לכן היא שילבה לבנים (בלוקים)מהסביבה, בלוקים יעזרו לילדים בשכבות נמוכות לארגן את חייהם ,להבין את הסביבה, לשלב בין בניה וגיאוגרפי של העיר(כלי עזר בלימוד להשגת מטרה ), הילדים מתחילים לחקור את העולם לעבוד בעצמאות ובשיתוף פעולה.(קשר בין הפרט לכלל), בשכבה בינונית  העבודות היו חלק אינטגראלי ובית הספר תיפקד כיחידה עצמאית(לא מדובר על עצמאות כלכלית) בשכבה עליונה דאגו לדפוס  וטיפלו בכל צרכי הדפוס והמבוגרים , יצרו צעצועים וירחון  לפרסום ספרים חדשים וחומרי פרסום שונים.(מבחן התוצאה).
    בית הספר היה שיתופי למורים בוותק מעל 5 שנים, וחבר הנאמנים כלל הורים וסגל, כל אחד השמיע את דעתו והייתה הרגשה שלכל אחד יש תרומה חשובה, אך לדעתי קיים חשש מהקווים ששרטטה קרולין היא תמיד התערבה או עקצה כדרכה.(גבולות הדמוקרטיה, וחשיבות הפרט בקבוצה).
    בשנים 1948-1977 גין מרי, ניהלה את בית הספר, היא הגנה בלהט על ההתנסות של ילדים בלימוד מצבים ושמרה על המורשת של פראט. בשנת 1958 היא כתבה " כל החינוך הטוב תמיד היה לו את המטרות שלו, את האפשרות המלאה להתפתחות של כל אינדיבידואל". לכן יש למצוא מצבים שבהם התפתחות יכולה לפרוח. עניין זה חשוב גם בימינו, ילד מושפע מאוד מהסביבה. תחת ניהולה היה מרגש לעבוד בבית הספר היא ראתה מורים כאמנים מתאמנים במגוון של אמניות  כך שכולם יוכלו לעשות את המיטב, לחזק את האינדיבידואל בילדים , ליצור הישגים ולקדם, מנגד המורים  נשפטו ע"י תגובות התלמידים. (במסגרת בית הספר כולם עובדים למטרה אחת, מורים מתחדשים בהתנסויות ובידע שלהם, ומשוב איזון חוזר בין מורה לתלמיד יכול לשפר מאוד את רמת ההישגים של התלמידים, ואת הידע והמיומנות של המורים. למרות הצלחת מרי בצד החינוכי היא נכשלה בניהול הכספי, לדעתי  חסר  הגדרת משרה של הגזברות בביה"ס, לא היה איזון תקציבי ובית הספר נקלע לקשיים, עד כדי מכירת נכסים והשכרתם מחדש, בית הספר הגיע  לסף סגירה, מנהלים התחלפו בתדירות גבוהה( עניין המעיד על כשלון ניהולי). בבית הספר בוצעו רפורמות שונות, הותקנו מחשבים בתחילת שנות ה 80, התחילו ללמד שפות זרות, וספורט, אך בית הספר המשיך לשמור על שורשיות תחושת הקהילתיות, עדין משתמשים בלבנים, ועבודות לגיל צעיר, מכאן מסיקים את המסקנה כי בבית ספר יסודי יש לגוון בלימודים ויש לבנות תוכנית לימודים מקיפה שתעניק לתלמיד ידע בכל התחומים ,התיאורטיים והמעשיים).
    לדעתי ממאמר זה לומדים כי כלי עזר(מוחשי ולא מוחשי) בלימודים , דבר בסיסי וחשוב בכל תוכנית פדגוגית, והשיטה של התנסות חקירה ומימוש פוטנציאל תוך ניצול אמצעי לימוד מתקדמים ואפשרויות וריטואליות  בלתי מוגבלות בעולם הטכנולוגי המתקדם, ובהתחשבות בצרכי החברה.  עניין זה יצור לנו דור עם פוטנציאל אדיר למימוש ויכולת להתמודד עם כל האתגרים בהווה ובעתיד. חשוב לזכור כי הילד  היה ונשאר במרכז, והוא בעל הפוטנציאל.
    The city and country school: A progressive paradigm

    יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

    מדריך: שימוש ב-RSS

    ערוצי ה-RSS של ynet מאפשרים לכם ליהנות מעדכון שוטף של כותרות חדשות וכתבות מערוצי האתר השונים. העדכונים יורדים אוטומטית למחשב וניתן לקבל התראה לשולחן העבודה או לדפדפן על כל ידיעה שמתפרסמת.

    איך זה פועל? באמצעות טכנולוגיית RSS (קיצור של Rich Site Summary - תקציר מפורט של אתר - וגם של Real Simple Syndication - סינדקציה ממש פשוטה), "הדוחפת" תכנים חדשים מהאתר אל המחשב. ברגע שידיעה חדשה מתפרסמת באתר, הכותרת תופיע גם בחלון התוכנה או בדפדפן שלכם. כך תוכלו להישאר מעודכנים בכל רגע בכל החדשות המתפרסמות ב-ynet. (מתוך-ynet).
    זה עניין  אותי בתור מדריכת תקשוב בבתי ספר כי לפני שבוע  בקשו  מכל המדריכים לשלב ה-RSS בתוך  אתרי כתה, בכדי שנקשר תוכנית  המנבסנט  לאתר כיתות,ז"א ברגע שהמורה רושם שעורי  בית לכתה שהוא מלמד ,העידכון החדש של שיעורי בית  מתפרסם ישירות בתוך אתר הכתה.
    בהתחלה חשבת שזה נורא מסובך ,בגלל שהמורים עדיין לא קבלו הדרכה איך לעבוד במנבסנט.
    אבל אחרי שהדרכתי המורים איך לעבוד במנבסנט,נשאר שלב הוספת RSS-באתרי כתה,עזר לי מאוד את השלבים שהכין סאטי חלאילה קישור להסבר ,נסיתי בכתה אחת ואחרי שהמורים  רשמו במנבסנט שעורי בית לכתה ,זה התחיל לרוץ,
    ובכך התחלת לעבוד בכל  הכתות,לדעתי זאת חדשנות טובה ומרשימה לאתר בית הספר.
    וגם כן זה  עזר לי להבין איך מתעדכנים בכל רגע בכל החדשות המתפרסמות באתרים


    התעניינתי במאמר שקראתי בynet על שימוש ב-RSS,

    יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

    גלישה בטוחה באינטרנט

    לאחר כניסת האינטרנט לעידן שלנו , והשימוש הנפוץ בו , ולאחר הוזלת עלויות החיבור לאינטרנט אין בית בישראל שאין בו מחשב וכמעט כל בית מחובר לאינטרנט.
    לצורך גלישה  ברשת  האינטרנט אנו משתמשים בדפדפן , כאשר מרבית הדפדפנים עושים שימוש בשפת ה HTML. הדפדפנים הנפוצים  בישראל הם EXPLORER של מיקרוסופט ,CHROME של גוגל, FIREFOX  ועוד( ע"פי רואה החשבון ספטמבר 2011).
    רב הגולשים חושבים שהם בטוחים בעת גלישתם , אך בפועל הם חשופים  לפגיעות הרסניות ע"י גורמים שונים בעלי מטרות כלכליות או מניעים אידילוגים אשר דרך הווירוסים , התולעים , סוס טוריאני ,וקודים שונים  שהם שותלים לנו במחשב דרך שימוש ברשת האיטנרט הם מנסים להשיג את מטרותיהם.
    אחד מסימני הבטיחות שידועים לי הוא סמל המנעול והוא מסמל לגולש שדף אינטרנט זה בטוח,עם הקשה על הסמל תוצג לנו שם החברה בעלת הדפים הבטוחים
    בגרסת אקספלורר 8 ו 9 נוסף רכיב בטיחות , אשר מסייע לאתר כתובות אינטרנט  שסומנו ע"י בתי תוכנה כפוגעים וצריך אישור של המשתמש לצורך פתיחתם(סרגל כתום עם חלון נפתח לאישור או חסימה), לכן חשוב מאוד לשים לב לאזהרות שמתקבלות ע"י הדפדפנים השונים.
    אני ממליצה להיעזר  באמצעים כגון, תוכנות אנטי וירוס, חומת אש,  וכו.
    לדעתי שם המשחק הוא זהירות ואני ממליצה להמעיט בשימוש באינטרנט לצורך העברת מידע אישי ופרטי , אלא אם האתר מוכר לנו כאתר מהימן , מוגן ובטוח(כמו אתר המכללה או אתר משרד החינוך)
    אני מאחלת לכם גלישה בטוחה!!!!!

    יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

    קרינת מחשב נייד

    המחשבים הניידים נכנסו לחיינו לפני פחות מעשור וכיום אפשר למצוא אותם כמעט בכל מקום כגון:
    בתי קפה,מכללות,אוטובוסים,רכבות,בעבודה,בפארקים,חופשות, וכמובן גם בבית... המחשב הנייד הוא המצאה גאונית מכיוון שהוא נותן לנו את האפשרות לעבוד מכל מקום ובכל זמן,אך לא הרבה אנשים מודעים לסכנה שבו והיא כמובן נקראת –" קרינת מחשב ".

    מה היא למעשה קרינת מחשב ?

    הבעיה האמיתית שלנו בנושא קרינת מחשב שלרוב אנו סופגים שני סוגי קרינה בו זמנית:
    1) קרינת מחשב מסוג חשמל - במחשב נייד יש קרינת חשמל הנגרמת כתוצאה משימוש בחשמל(לרוב אנחנו עובדים עם המחשב שהוא מחובר לשקע חשמלי) וכך למעשה סופגים קרינת מחשב מסוג ELF לא מהסיבה שאנו צמודים למסך המחשב אלה לעיתים אנו מניחים את המחשב על הברכיים שלנו ועובדים עליו זמן ממושך דבר הגורם לנו להיחשף לקרינת חשמל לזמן ארוך!
    2) קרינת מחשב מסוג תקשורת – במחשב נייד יש קרינת תקשורת כתוצאה משימוש באינטרנט(לרוב אנו משתמשים באינטרנט אלחוטי הנקלט על ידי אנטנה שנמצאת במחשב) וכך למעשה סופגים קרינת תקשורת מסוג RF. הסיבה היא שימוש בראוטר או במודם אלחוטי שמתחבר למחשב וקולט שידורי אינטרנט מכל מקום בארץ.

    קרינת מחשב – מסוכן או לא ?

    כמו בכל נושא הקרינה האלקטרומגנטית יגידו לכם שאין מחקר שקובע חד משמעית שהקרינה מסוכנת ובאותו משפט ימליצו לכם להתרחק כמה שאפשר ממוקדי קרינה אפשריים,לכן במקרה של מחשב נייד הסכנה ברורה ומיידית מהסיבה שיש לנו כאן את שני סוגי הקרינה ואין ספק שאנו סופגים קרינה אלקטרומגנטית מהמחשב,רמת הקרינה או במילים אחרות חוזק הקרינה משתנה בהתאם ממחשב נייד אחד למשנהו בהתאם למצבו התקני ולאיכות החומרים שממנו הוא בנוי,אדם שמרגיש גירודים/עיקצוצים/חום לאחר שימוש במחשב נייד מומלץ לעשות בדיקות קרינה כדי לראות את רמת הקרינה הנפלטת ממנו ולהשתמש בו פחות ככל האפשר.

    קרינת מחשב – המלצות

    אז כמו שהבנו המחשב הנייד פולט קרינה אלקטרומגנטית הקרויה קרינת מחשב ,אך גם הפלאפון המיקרוגל ושאר מכשירים חיוניים פולטים קרינה אך אין זה אומר שנבטל אותם מחיינו ולא נשתמש בהם יותר,פשוט צריך להשתמש בהם בחוכמה ובזהירות. איך להשתמש נכון במחשב נייד ?


    • לעולם לא להושיב את המחשב על הברכיים.
    • לא להיות צמודים למסך המחשב ולנסות לתפוס מרחק מסוים מהמסך.
    • לשמור על פתחי האוורור של המחשב פתוחים כדי שלא יתחמם יתר על המידה.
    • לשמור על אנטנת האינטרנט של המחשב תקינה כך שתפעל בצורה טובה ככל האפשר.

    קרינת מחשב היא לא דבר של מה בכך ומומלץ לבדוק מהי רמת הקרינה הנפלטת ממחשבם או להשים חוסם קרינה למחשבים ניידים וכך תוכלו לחסום את הקרינה הנפלטת מהלפטופ שלכם


    סרטון שמסביר כמה קרינה המחשב
    הנייד שלנו פולט



    המאמר זה התבסס על מחקר של המרכז הישראלי לבדיקת קרינה

    יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

    התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21





    סרט זה הצגתי במפגש ראשון שלי עם המורים בהשתלמות  תקשוב-אוריינות המאה ה-  21 . זאת הייתה  ההרצאה  הראשונה שלי ,בתור מרצה  בהשתלמות ,תכננתי הרבה למפגש הראשון ,חשבתי איך צריך למשוך את  המורים לתוכנית התקשוב,איך לעודד אותם והצגתי בפניהם את מיומנויות המאה 21  ואת כל מה שקשור לתוכנית המאה 21.לסיכום....החזון
    אנו רואים תכנית שמקדמת פדגוגיה חדשנית. אנו רואים
    את המורים מגיעים לבית הספר עם מחשב נייד, בקיאים בטכנולוגיה
    החדשה, מזמינים אותה להיכנס לבית ספר, יודעים להשתמש בה
    לצורכי ניהול והוראה ונותנים לה ערך פדגוגי מוסף.
    אנו שואפים להקים מאגר לאומי פתוח של שיעורים מתוקשבים שכל מורי ישראל יוכלו להשתמש בו; שם הם יוכלו לדון בשאלה כיצד לשפר את ההוראה, לחלוק ידע ולפתח שיעורים מעניינים ומאתגרים יותר.
    •   אנו רוצים שבעתיד ירכשו התלמידים את מיומנויות המאה העשרים ואחת ויצאו ממערכת החינוך מוכנים להשתלבות בחברה ובעולם העבודה בצורה הטובה ביותר.
    אנו רוצים שהתלמידים יגיעו לבית הספר עם תיק שמשקלו קטן בהרבה ממשקלו היום משום שמרבית הספרים יופקו בגרסה דיגיטלית.
    אנו מקווים שהתכנית להתאמת מערכת החינוך למאה העשרים אחת עושה צעד גדול לקראת מימוש החזון שלנו .

    יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

    פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל

     בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה ,המרצה ד"ר מישר-טל חגית,התחלנו בעבודת הסיום בנושא הפער הדיגיטאלי,והתעסקנו עם הרבה מאמרים מתוך המאמרים התעניינתי במאמר :
     'פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל':  גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009).
    המאמר מציג ניתוח של תמונת השימוש במחשב ובאינטרנט בחברה הערבית תוך כדי בחינה של נתונים דמוגרפיים ותרבותיים. ההשוואה היא אל מול החברה היהודית וכמו כן אל מול תת קבוצות פנימיות בתוך החברה הערבית. זהו מחקר ראשון מסוגו שיהווה בסיס למחקרים עתידיים.
    המחקר מבוסס תיאורטית על תיאוריית הפצת החידושים, גישת הפער הדיגיטלי ותיאוריות  תרבותיות.
    שימוש באינטרנט מעיד על קידמה – חברה מתקדמת דורשת שימוש מושכל ורציף ברשת האינטרנט. כך מחקר זה אמור לסייע בהפצת טכנולוגיות מידע, סגירת פערים דיגיטליים ואולי אף חברתיים. גורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטמעתו של האינטרנט: הכנסה,השכלה,תשתיות,מודעות לתופעה, נורמות חברתיות ועוד. אלו הם הגורמים שייבדקו במחקר.
    סיכום תוצאות המאמר.
    קיים פער דיגיטלי בקרב הערבים בישראל – בהקשר הפנימי מקומי וגם אל מול התושבים היהודים. הפער מתבטא בנגישות ובאופי השימוש. שימוש באינטרנט בחברה הערבית מושפע מ:(בסדר הזה): שנו”ל, גיל,הכנסה,דת, איזור מגורים ומין. משמע- פער דיגיטלי מהבסיס החברתי יותר ולפני הפער הנובע מהבסיס התרבותי.
    המפתח לצמצום הפער הוא לא פגיעה בתרבות או שינוייה- אלא פנייה לסיוע אינדיבידואלי- בעיקר ברמת ההשכלה!
    בסך הכל, מה שעולה מן הממצאים הוא שהקבוצות החלשות בשימוש ואימוץ חידושים דיגיטליים בארץ הן: בעלי ההשכלה הנמוכה, המבוגרים בגיל, בעלי ההכנסה הנמוכה, מוסלמים, תושבי כפרים באזור הדרום או באזורים הבלתי מוכרים . הנגישות של אלו לאינטרנט למשל- היא רק בתוך מוסדות לימוד ולא בבית.
     ולסיכום :אני מורה למחשבים כבר 16 שנה ,כשהתחלתי ללמד מחשבים בבתי ספר נורא דאגתי כי בכל כתה יש מקסימום חמשה ילדים שיש להם מחשב בבית גם לא מחובר לאנטרנט,לא יכולתי להתקדם איתם ,חסר תרגול בבית,גם כן סבלנו בבית הספר הרבה שנים בלי חיבור לאינטרנט,לא היה מודעות לאתר בית ספר.
    אבל היום יש הבדל  משמעותי בכל כתה  יותר מחצי  התלמידים יש להם מחשב בבית עם חיבור לאינטרנט ,והשאר אין להם מכיוון שיש אנשים בעל הכנסה נמוכה ,או שאין להם עבודה.והשכלה של ההורים מאוד חשובה
    לכן בבתי ספר מרגישים פער  בין תלמידים שיש להם מודעות ושימוש בטיכנולוגיה מידע,לעומת תלמידים שחסר להם.
    אני מקווה  שיסגר הפער הדיגטאלי  שהוא פער נוצר כתוצאה מחסר אמצעים בשל יכולת כלכלית ילדים חסרי אמצעים ,למשל לא יוכלו להתפתח בתחומי הטכנולוגיה ,משום שזו לא זמינה להם בגלל מצב כלכלי וסוציואקונומי ,ושכל הגורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטעמתו של האינטרנט תשתפר ותתקדם.

    יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

    פייסבוק משתלט על כיתות

    התלמידים מעבירים פתקים? מפטפטים ללא הרף? אם אלה הבעיות שלכם כמורים, כנראה שכבר מזמן יצאתם לפנסיה. מאז נכנס הטלפון הסלולרי כמעט לכל כיס, בשלהי המאה ה-20, כבר דובר רבות על המהפכה שחולל המכשיר הזעיר בחיינו. אבל בשנים האחרונות, כשהסמארטפונים ("הטלפונים החכמים") משנים שוב את פני המציאות, יש מי שבכל זאת מתקשים להסתגל לחידושים הטכנולוגיים.( "מתוך חדשות בארץ ").
    •  אנחנו כמורות ומורים מה קורה בכיתה שלנו
    "פעם התלמידים היו   זורקים ניירות אחד לשני, אבל היום, כשהם רוצים לדבר ביניהם בזמן השיעור, הם פשוט פותחים את הטלפון ומתכתבים בפייסבוק",  "האצבעות שלהם מקלידות מאוד בזריזות, וכשאנחנו אומרים להם לעזוב את הטלפון הם עונים שבסך הכל הסתכלו לבדוק מה השעה".
    הסלולרים כבר מזמן שינו את חיינו ומורגשים כמעט בכל מקום ציבורי, מה שלא פסח על
    בתי הספר. אולם לאחרונה, עם כניסתם לשוק של הסמארטפונים, שמאפשרים לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם באינטרנט בלחיצת כפתור - או יותר נכון בהורדת אפליקציה - ניתן כבר לקבוע כי אלו נתנו למגפה הסלולרית שדרוג משמעותי.
    בשיחות עם מורים ותלמידים בנושא התבררה תמונת מצב מדאיגה, שלפיה גורם העיסוק הבלתי פוסק במכשירים המתוחכמים לשיבושים חמורים במערכי השיעורים, ומקשה על המורים לשמור על ריכוז התלמידים ולחנכם.
    האפשרות לגלוש דרך הטלפון הסלולרי הכניסה את פייסבוק לחלק בלתי נפרד מהשיעורים. התלמידים, שמוצאים ברשת החברתית עניין רב יותר מאשר בחומר הלימודים, מנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת כדי להתכתב להנאתם עם חבריהם לספסל הלימודים שיושבים לצדם בשולחנות הסמוכים, ואפילו עם אלו שבבכיתות האחרות.
    וגם כן שיחות אישית עם הורים שהם בדאגה לילדיהם כי יש תלמידים בזמן השיעור נכנסים לפייסבוק ולא מתרכזים בשיעורים.




    יום שני, 25 ביולי 2011

    כלים טכנולוגיים בסרט

    Web 2.0 ... The Machine is Us/ing US



    שהופע  במחלקה לאנתניגרפיה  הדיגיטלית באוניברסיטת קנזס
    הסרטון הזה קבל המון פרסים ,הקול בסרט מאוד מהיר הוא בקוונה מתחיל מתקופה קדומה יותר
    את הכלים הטכנולוגים שזהיתי בסרט הם:
    שפת HTML,יוטיוב,בלוגים,דלישס,היפר קישורים,מפות
    XML, web.2,גוגל (חיפוש) ועוד... 

    יום שבת, 16 ביולי 2011

    סוגיות אתיות

     סוגיות אתיות  במאמר: מכשירים דיגיטליים ניידים (כגון טלפונים מסוג אייפון)

    והשפעתם על הלמידה בכיתה

    1.      סוגיה כלכלית :
    עצם רכישת המכשירים הדיגיטליים הניידים ותחזוקתם ע"י ההורים , אנו מוספים נטל כלכלי להורים וקיימת האפשרות שלחלקם אין מקורות מימון או ליתר דיוק קיים קושי כלכלי במימון רכישה זו ובכך אנחנו מחלקים את החינוך לשתי רמות , חינוך לעניים וחינוך לעשירים.
    2.      הגנה על פרטיות המשתמש:
    בהתקנת תוכנה המאפשרת למכשיר לפעול ניתנת האופציה לשליטה מרחוק בתוכן של המכשיר הדיגיטלי הנייד וכך יש אפשרות חדירה לפרטיות המשתמש וכניסה לתכנים פרטיים,  והתערבות בסדר יומו של  המשתמש ע"י קביעת סדר יום, התקנת כרטיס כניסה למעברים בבית הספר, וחשיפתם של פרטים מזהים של המשתמש.
    3.      נורמות חברתיות:
    השימוש במכשיר דיגיטלי מאפשר לתלמיד גישה לתכנים פרטיים  בזמן השיעור שאינם קשורים לחומר הנלמד, מסיח את דעתו ויובילו אותו להשתמש בהם בצורה "לא נאותה",דיבור בזמן השיעור במכשיר האייפון , שליחת הודעות כתובות, סימולציה לתמונות וכו, לכן קיימת החובה לבחינת הנורמות החברתיות הקיימות מחדש וקביעת המותר והאסור.
    4.      סדר חשיבות סביבה ירוקה ובריאות המשתמש:
    אומנם שימוש במכשיר דיגיטלי נייד יכול להיות ירוק לסביבה אך  טמון בו סיכון בריאותי (הדבר עדיין נחקר) מקרינת המכשיר הנייד עקב שימוש ברשת אלחוטית  .
    5.      התמכרות ובעיות פסיכולוגיות:
    שימוש ניכר ולאורך זמן רב במכשירים דיגיטליים ניידים מסוגים שונים יכול להוביל להתמכרות , פגיעה בצרכים הגופניים והנפשיים, ואז יש הרבה שאלות שמחייבות מענה,מה אורך הזמן , כמה שעות וכמה שעורים מותר ללמד ע"י שימוש במכשיר זה ברצף???..
    6.      תקשורת וקשרים חברתיים:
    שימוש במכשיר בצורה מוגזמת יכול להוות תחליף למורה דבר המחליש את הקשר האנושי בלימודים בין מורה לתלמיד לכן נשאלת השאלה : האם המורה חייב להיות דמות חינוכית דומננטית ? , האם נוצא הצורך ללמד אותם כיצד להתקשר עם אנשים אחרים?? .....
    7.      בקרה וסינון:
    מאחר והמחשב הנייד הוא רכושו הפרטי של התלמיד , האם קיימת אפשרות הפיקוח על כמות המידע הנאגר ? , האם קיימת אפשרות סינון ובקרה של החומר הנאגר? האם המידע הנאגר אמין ומדויק? לפעמים מידע לא מדויק יכול להיות פיגוע ומזיק.
    עקב הוויכוח הציבורי הרב בנושא בארה"ב ועקב מספר המחקרים הדל בנושא הוגבל השימוש  באייפונים כאמצעי לימוד בבתי ספר.

    הסוגיות הנ"ל הצגתי  במסגרת קורס  "הערכת טכנלוגיית ידע" של ד"ר ליאת אייל

    יום רביעי, 13 ביולי 2011

    תכנון קורס מתוקשב ליצירת הומור באמצעות דמויות וירטואליות

    מחקרים מגלים כי שילוב הומור בקורסים בכלל ובקורסים מתוקשבים בפרט מוסיף רבות להצלחת הקורסים ולעניין של הלומדים בחומר. על רקע זה נעשה ניסיון ממוחשב מעניין בטייוואן לפתח מערכת מתוקשבת ניסיונית ללמידה מרחוק אשר יש בה רכיבים מתוקשבים המדמים דמויות וירטואליות המעוררות רגשות, בעיקר הומר תוך כדי אינטראקציה של הסטודנטים עם חומרי הלמידה בקורס והמטלות המקוונות. הדמויות הוירטואליות המשובצות בקורס המתוקשב  מעוררות תגובות רגשיות של הסטודנטים ומגבירות את העניין בחומר, אם ע"י הומור ואם ע"י הזדהות של הלומד עם התגובות של הדמויות הוירטואליות המעוררות הומור בקטעים שונים של הקורס המתוקשב.
    לדעתי זה מאוד מעניין וחדשני,צרכים להתנסות בארץ בכדי שנוכיח האם באמת שילוב הומר בקורסים מוסיף רבות להצלחות ולעניין של הלומדים בחומר,אם כן אז צריך גם לשלב הומר בכתה אולי זה יעזור לתלמדים שלנו להעלאת מיטובציה ללימודים ,

    יום שלישי, 12 ביולי 2011

    התאמת מערכת החינוך למאה ה-21

     אתמול קיבלת מכתב שיבוץ להדרכה בבתי ספר בתקשוב "בתוכנית התאמת החינוך למאה ה-21",זה נותן לי הרבה אחריות,ומטובציה לעבוד  .
    אם כך אני צריכה לעבוד לפי המטרות המרכזיות לתוכנית בכדי  להוביל ולהצליח .וגם כן צריכה להעביר השתלמות למורי בתי הספר שקבלת הדרכה.אני מודה לד"ר גילה קורץ ראש החוג  לתוכנית התקשוב במרכז ללימודים אקדמיים שהוסיפה לנו הרבה ידע ונסיון,ודרכה רכשנו הרבה כלים שבטוחני ישמשו לנו ככלי עזר חשוב מאוד בהתמודדות ובהשתלבות בבנית מערך התקשוב בחיינו האקדמיים תיאוריתית ומעשית .
    רציתי להציג בפניכם את המטרות המרכזיות לתוכנית המאה ה-21.
     כדי להביא למצב שבו הטכנולוגיה משמשת להטמעת פדגוגיה חדשנית ולהקניית מיומנויות המאה ה-21, יש להביא למצב שבו השילוב של טכנולוגיית המידע משפר בהוראה את ההיבטים הבאים:
    ·         שיפור מיומנויות המורים.
    ·         התאמת ההוראה לשונות התלמידים.
    ·         משוב בזמן אמת.
    ·         רצף למידה בכיתה ובבית וחיזוק הקשר בין הבית לבית הספר.
    ·         אדמיניסטרציה שנשענת על טכנולוגיית המידע.
    המטרות המרכזיות, אם כך, הן הטמעת פדגוגיה חדשנית והקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים באמצעות הטכנולוגיה של המאה ה-21.


    יום שלישי, 28 ביוני 2011

    גלישה בטוחה ברשת האנטרנט

    לקראת חופשת הקיץ המינהל למדע וטכנולוגיה הכין עבור הורי התלמידים עלונים (בשפה עברית וערבית)
    בהם טיפים והנחיות להורים לגלישה בטוחה ברשת האינטרנט ושמירה על ילדיהם ושלח מילים לכל אנשי החינוך
    ובקש לפרסם את המידע באתרים הבית ספריים וליידע על כך את ההורים
    באתר של אתיקה יש הנחיות שימוש וטיפים בנושא גלישה בטוחה אני כמחנכת ואמא דואגת לילדים שלי בבית הספר וגם בבית ,נכנסתי לאתר ולמדת את הסביבה שתפתח המקצועיות שלי ותאפשר לי לחנך ולצייד בכילים מתאימים את דור העתיד.
    אבל הבעיה האם גם כל המורים וההורים דואגים להעניין ,אני מכירה הורים שהם מספרים "שהבת שלי כול היום מול מסך המחשב ,בחדר שלה ,לא יוצאת מהבית." "מסכן הבן שלי כל היום עסוק בעבודות במחשב" ולצערי הרב אין להם התפתחות מקצועית שתאפשר להם לחנך ולעזור ילדיהם.
    יש להדגיש שרשת האינטרנט אינה גורמת למעשים שלילייים,אלא מנוצלת לרעה כשהיא ניתנת בידי אנשים שליליים.
    אנחנו כאנשי חינוך צריכים לדאוג  לכל התלמידים, ולחנך אותם כדי לשמור עליהם .ולתת טיפים והנחיות להורים לגלישה בטוחה ברשת.



    .

    יום רביעי, 22 ביוני 2011

    האם מערכת היגינקס מהווה השראה לפיתוחים חדשים?

    קראתי בעיתון "ישראל היום "לפני כשבוע על גילויים חדשים ברפואה ,אומנם הדברים מאוד מעניינים ויבורכו החוקרים על עבודתם ותרומתם לאנושות , מכל הדברים  הנ"ל ,משך אותי מוצר חדש-פיתוח טכנולוגי ישראלי- בשם היגניקס (HYGINEXׂ), דומה לשעון  ספורט או צמיד  עליו חיישנים  זעירים,אנשי הצוות הרפואי עונדים את הצמיד ביד , הצמיד אוסף מידע על חיטוי ושטיפת הידיים לפני הטיפול בכל חולה , כאשר בכניסה לכל חדר מוצבים מתקנים לחיטוי  , השייכים לאותה חברה ,  הצמידים מתריעים על ביצוע פעולת החיטוי ואיכותה , וכאשר איש צוות רפואי מתקרב לטפל בחולה בלי לחטא ידיים , הצמיד מהבהב והמידע עובר בזמן אמת , לממונים בבית החולים וכך אפשר להפיק את הדו"חות , ולידע את איש הצוות בזמן, אמת.
          למה זה חשוב? כי ע"פ סקר אמריקאי שנערך בארץ , כחמשים אלף ישראלים נדבקים מזיהומים בבתי חולים  וכאלפיים מתים מדי שנה .
         החדשות הטובות הן ,שאימצו מערכת זו  בבתי חולים רמב"ם ואסותא, עד כמה זה יעיל ,עדיין לא יודעים.
         תארו לעצמכם שבגני ילדים ,כאשר הצמידים נענדים ע"י הילדים ,מתקינים זמזם בכניסה לחדר האוכל ,  ומתקן לשטיפת ידיים, הילד עונד את המוצר,ברגע שהוא שוטף את הידיים,הצמיד אוסף מידע על הפעולה  וכשהוא ניגש לשולחן אוכל  בלי שטיפת ידיים המוצר מהבהב,וכך גם ביציאה מהשירותים וכך הלאה.בכל יום מזמנים את הילד לשיחת בירור וסיכום,האם אין בכך ערבות להטמעת הנושא באישיות הילד מגיל רך.
          הלוואי  שבעזרת מוצרים דומים  נפקח על הילד בכניסה לאתרים מסוכנים או חשודים ברשת , נקבל דיווח בזמן אמת על  השתתפות הילד בשיעורים בבתי הספר , ביצוע מטלות  וכד'  !   כמובן זה חומר למחשבה.


    יום חמישי, 26 במאי 2011

    כיתות חכמות


    אני מורה מלמדת מתמטיקה ומחשבים ,השיעור במתמטיקה מתנהל הוראה פרונטאלית בלי להשתמש באמצעים טכנולוגיים,
    רואה בסרט שהלוחות שהתקבלו בבתי ספר כהתלהבות על ידי מורים רבים,מורים מתחילים להשתמש בלוח חכם ובכתה מתוקשבת.
    לדעתי הלוח החכם דווקא הוא נותן מבחינה פדגוגית החיאה לשעור ,תהליך ההטמעה מהיר כי הלוח מסייע למורה לנהל הוראה פרונטאלית,תלמידים מתלהבים מהלוח בגלל קלות הצפייה,וגישה קלה באמצעות מגע וכתיבה חופשית.
    השאלה היא האם למידה בכתה חכמה משפיעה על ההישיגים הלימודיים?????

    יום שבת, 21 במאי 2011

    סביבות למידה ממוחשבות מסוג משחק

    סביבות למידה ממוחשבות ,מסוג משחק,יכולות לתרום רבות לתהליך הלמידה במידה ויעשה שימוש משכיל בהן.
    חשוב לזכור תמיד שלמשחק הממוחשב קיימות תכונות המאפשרות לו להשפיע בצורה רבה על אופי עבודתו והתמדתו של הלומד,
    וכן הגברת מידת הנחרצות של הלומד להשגת המטרה.
    המשחק הממוחשב משנה את תהליך הלמידה והופך אותו לתהליך שאינו בהכרח לינארי ומבוסס על ידע מצטבר ומובנה,אלא על ניתוח ידע ,העשרתו,הרחבתו והסקת מסקנות מידע זה.
    למידה בסביבת משחק ממוחשב דורשת תהליכי למידה מורכבים ,
    ולעיתים קשורים לסדרה של גירוי תגובה תוך כדי הפעלת אסטרטגיות למידה /חשיבה ההולכות ומתפתחות עם התקדמותו של הלומד בסביבת המשחק הממוחשב.
    ניתן לראות בכך שעבודה בסביבת משחק ממוחשב מקנה חופש פעולה לשני צדדים הלומד והמלמד.המלמד יכול לסמוך על סביבה ממוחשבת ,מהנה,העוזרת לו בביצוע משימת ההוראה/תירגול על ידי כך שהלומד נעזר בסביבה זו לתרגול חומר לימודי,חזרה על חומר לימודי או העשרה בנושאים חדשים שטרם נלמדו.מצד שני הלומד משחק ותוך כדי משחק הוא גם לומד ונהנה.
    לפי דעתי סביבת לימודית מסוג משחק מעודדת את היצרתיות והגמישות בהוראה ובלמידה,ומפתחת יכולות חשיבה קוגנטיביות אצל הלומד,גורמת עיקרית בהגברת המיטובציה,הריכוז והעניין אצל המשתמש במשחק הממוחשב.

    יום שבת, 14 במאי 2011

    האינטרנט ככלי עזר לתלמיד

    פרסומים רבים היו בכתבי עת  שונים על האינטרנט כרשת שיש בה הרבה סיכונים לנוער ,  ועל כן ,יש להשגיח על הילדים בעת שימושם באינטרנט ,  פסיכולוגים ומומחים מתחילים לייעץ איך לשמור על ילדינו מסיכונים.
    האמת שהאינטרנט הפך את העולם לכפר גלובלי קטן , ובעידן ה פייסבוק , הקשרים החברתיים התהדקו ו"כולם מכירים את כולם" , בסיטואציה שנוצרה , יש מקום לחקור את התופעה, והשפעתה על התפתחות הנוער במגזרים השונים ובמדינות השונות, והעיקר איך  לנצל את זה ככלי עזר לילדינו.
    מדי פעם אני חוזרת הביתה מבית הספר , אחר  יום עבודה ארוך, בני שבגילאים שונים , מהיסודי עד התיכון מקבלים עבודות בית, לפעמים הם מתקשים לפתור , ואפילו אין להם די מקורות ו/או זמן לעמוד בכל המשימות, הדבר הכי קל שאני יכולה לעשות ,: "תכנסו לאינטרנט ותחפשו", כמובן הם נכנסים לרשת ובאמצעות מנוע החיפוש ,הם מקבלים דף של מספר רב של אתרים , לדעתי זה הזמן שלי להתערב, ולהפנות אותם לאתרים "מהימנים" או בטוחים,  הדבר הקל ביותר שמנסה לעשות בני זה העתק הדבק, בפעם הראשונה על מנת לא להקשות עליו הסכמתי, אך מאוחר יותר התברר כי הבן "העתיק והדביק" בלי לקרוא את התוכן, ולכן בפעם אחרת בקשתי ממנו לקרוא את התוכן באתר ולאחר מכן לכתוב את זה במילותיו. כמובן שחלק מהדברים שקרא נשמרים אצלו בזיכרון , זה לשעצמו דבר טוב, והחלק האחר נשמר תוך כדי שינון ולמידה.דוגמא אחרת דרך הפייסבוק  מחליפים חוויות שונות  בין החברים , ולאחר מכן מעירים , מנדנדים  ושולחים הודעות, וכך שומרים על קשר ביניהם. בתי  שיש לה  המון חברים, מהכפר ומחוצה לה  עושה סקרים על כל מיני תופעות דרך הרשת ביישום  שירותיהם של אתרים שונים, לדוגמא ,היא בנתה שאלון, השאלון מחולק לקטגוריות שונות , זכר, נקבה, כפר,עיר , רווק נשוי וכדו' , ונתנה מס' אופציות של תשובות , מתוך התשובות אפשר לקבל מידע על  הלכי רוח בציבור ותופעות חברתיות שונות  וכו'.
    מכאן אפשר לראות שיש הרבה צדדים חיוביים לרשת , ואפשר ללמוד הרבה דברים  דרך החלפת דעות , בניית שאלונים, הצגת שאלות , וקבלת מידע באתרי תוכן שונים. אך נשאלת השאלה , האם הדברים שנעשים בנוכחות / השגחת ההורים  שונים או זהים לדברים שנעשים בהעדר השגחה, לווי והדרכה. לדעתי זה המקום  להסברה וחינוך גם בבית וגם בבית הספר , ויש לעשות כך בתיאום , ביעוץ, בעקביות ובהתמדה.

    יום שישי, 29 באפריל 2011

    מטלות מתוקשבות להפעלת תלמידים

    בקורס טכנולגיות תקשוב ותקשורת למידה עם המרצה גילה קורץ בקשה ממנו לבנות יחידת למידה מתוקשבת ובשבלי הדבר היה מעניין מאוד לכן  החלטתי לכתוב על הנושא.
       מטלה לימודית מקוונת  - היא פעילות לימודית בה נדרש התלמיד ללמידה אקטיבית, מעבר להאזנה פסיבית להסבר של המורה. המטלה הלימודית מתבצעת גם במהלך השעות הפורמאליות של הלימודים וגם מחוץ לכותלי בית הספר. (דר' אברום רותם, 2005).בסביבה  המתוקשבת יש ריכוז של חומרים לפעילות, אוסף קטעי מידע, סרט וידאו משובץ בדף המידע, מנגנון להוספת קישורים חדשים וקישור לפעילות מתוקשבת אינטראקטיבית לתלמיד.והמטלה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול  וגם להטיל ספק.
    בלמידה מרחוק, המורה והתלמיד מופרדים במרחב ובזמן, כלומר התלמיד לא יושב מול המורה.
    סביבת למידה מתוקשבת נעזרת ביכולות המחשב כדי להעשיר את חווית הלמידה.
    והנה יתרונות הלמידה המתוקשבת:
    -אי תלות במקום הלימודים.
    -אי תלות בזמן.
    -לימוד אסינכרוני.
    -ניתן להשתמש בכל האמצעים שמעניק המחשב.
    -תרגילים יכולים להיות חלק מהמשחק ולא דווקא רשימה משעממת על ניר.
    -ניתן לחזור על כל נושא מ'ס פעמים.
    -משך השיעור אינו קבוע.

    יום חמישי, 17 במרץ 2011

    מה זה בלוג?????

    זאת הרשומה הראשונה שלי בבלוג זה , סטודנטית לתואר שני בתקשוב במרכז לימודים אור יהודה , מורה למקצוע מחשבים. מעניין אותי שילוב התקשוב במערכת החינוך,ואך אני מיישמת השינוי בבית הספר שלי ,מבחנתי מגמת התקשוב  מאוד מעשירה את הידע .
    בהרצאה האחרונה למדנו מה זה בלוג  ,.עם ד"ר גילה קורץ ראש מגמת התקשוב.
     וסכמת כמה דברים חשובים ,בלוג הוא קיצור של "וובלוג"שזה יומן אישי מאפשר לפרסם כתובות חדשותיות ,בלוג זה אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות חדשות ומאמרים.הרשומות מסודרות בדף בבית ע"פי הנושא החדש, הפרסומים האחרונים יופיעו בראש הבלוג מי שרוצה יוכל להתעדכן .
    בעלי בלוג נקראים "בלוגים", הבלוג מיועד לכל אחד ,יכול להיות פרטי או ציבורי ומאפשר לשתף חוויות אישיות וגם כל מידע אחר באינטרנט,הגולשים יכולים להשאיר  תגובות ,וגם תוכן הבלוג מתעדכן  מהר וקריאה נוחה .
    בבלוג שלי התחומים שמעניינים אותי זה הטנולוגיה בתקשוב,לכן אני הולכת לדבר ולשתף מידע שיעזור לי ולכם.


    יום שבת, 12 במרץ 2011

    ברוכים הבאים

    שלום לכם שמי רחאב
    וזה הבלוג שלי
    מקווה שתהנו בו
    אשמח לקבל תגובות
    יום טוב
     רחאב