יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21





סרט זה הצגתי במפגש ראשון שלי עם המורים בהשתלמות  תקשוב-אוריינות המאה ה-  21 . זאת הייתה  ההרצאה  הראשונה שלי ,בתור מרצה  בהשתלמות ,תכננתי הרבה למפגש הראשון ,חשבתי איך צריך למשוך את  המורים לתוכנית התקשוב,איך לעודד אותם והצגתי בפניהם את מיומנויות המאה 21  ואת כל מה שקשור לתוכנית המאה 21.לסיכום....החזון
אנו רואים תכנית שמקדמת פדגוגיה חדשנית. אנו רואים
את המורים מגיעים לבית הספר עם מחשב נייד, בקיאים בטכנולוגיה
החדשה, מזמינים אותה להיכנס לבית ספר, יודעים להשתמש בה
לצורכי ניהול והוראה ונותנים לה ערך פדגוגי מוסף.
אנו שואפים להקים מאגר לאומי פתוח של שיעורים מתוקשבים שכל מורי ישראל יוכלו להשתמש בו; שם הם יוכלו לדון בשאלה כיצד לשפר את ההוראה, לחלוק ידע ולפתח שיעורים מעניינים ומאתגרים יותר.
  •   אנו רוצים שבעתיד ירכשו התלמידים את מיומנויות המאה העשרים ואחת ויצאו ממערכת החינוך מוכנים להשתלבות בחברה ובעולם העבודה בצורה הטובה ביותר.
אנו רוצים שהתלמידים יגיעו לבית הספר עם תיק שמשקלו קטן בהרבה ממשקלו היום משום שמרבית הספרים יופקו בגרסה דיגיטלית.
אנו מקווים שהתכנית להתאמת מערכת החינוך למאה העשרים אחת עושה צעד גדול לקראת מימוש החזון שלנו .

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל

 בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה ,המרצה ד"ר מישר-טל חגית,התחלנו בעבודת הסיום בנושא הפער הדיגיטאלי,והתעסקנו עם הרבה מאמרים מתוך המאמרים התעניינתי במאמר :
 'פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל':  גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009).
המאמר מציג ניתוח של תמונת השימוש במחשב ובאינטרנט בחברה הערבית תוך כדי בחינה של נתונים דמוגרפיים ותרבותיים. ההשוואה היא אל מול החברה היהודית וכמו כן אל מול תת קבוצות פנימיות בתוך החברה הערבית. זהו מחקר ראשון מסוגו שיהווה בסיס למחקרים עתידיים.
המחקר מבוסס תיאורטית על תיאוריית הפצת החידושים, גישת הפער הדיגיטלי ותיאוריות  תרבותיות.
שימוש באינטרנט מעיד על קידמה – חברה מתקדמת דורשת שימוש מושכל ורציף ברשת האינטרנט. כך מחקר זה אמור לסייע בהפצת טכנולוגיות מידע, סגירת פערים דיגיטליים ואולי אף חברתיים. גורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטמעתו של האינטרנט: הכנסה,השכלה,תשתיות,מודעות לתופעה, נורמות חברתיות ועוד. אלו הם הגורמים שייבדקו במחקר.
סיכום תוצאות המאמר.
קיים פער דיגיטלי בקרב הערבים בישראל – בהקשר הפנימי מקומי וגם אל מול התושבים היהודים. הפער מתבטא בנגישות ובאופי השימוש. שימוש באינטרנט בחברה הערבית מושפע מ:(בסדר הזה): שנו”ל, גיל,הכנסה,דת, איזור מגורים ומין. משמע- פער דיגיטלי מהבסיס החברתי יותר ולפני הפער הנובע מהבסיס התרבותי.
המפתח לצמצום הפער הוא לא פגיעה בתרבות או שינוייה- אלא פנייה לסיוע אינדיבידואלי- בעיקר ברמת ההשכלה!
בסך הכל, מה שעולה מן הממצאים הוא שהקבוצות החלשות בשימוש ואימוץ חידושים דיגיטליים בארץ הן: בעלי ההשכלה הנמוכה, המבוגרים בגיל, בעלי ההכנסה הנמוכה, מוסלמים, תושבי כפרים באזור הדרום או באזורים הבלתי מוכרים . הנגישות של אלו לאינטרנט למשל- היא רק בתוך מוסדות לימוד ולא בבית.
 ולסיכום :אני מורה למחשבים כבר 16 שנה ,כשהתחלתי ללמד מחשבים בבתי ספר נורא דאגתי כי בכל כתה יש מקסימום חמשה ילדים שיש להם מחשב בבית גם לא מחובר לאנטרנט,לא יכולתי להתקדם איתם ,חסר תרגול בבית,גם כן סבלנו בבית הספר הרבה שנים בלי חיבור לאינטרנט,לא היה מודעות לאתר בית ספר.
אבל היום יש הבדל  משמעותי בכל כתה  יותר מחצי  התלמידים יש להם מחשב בבית עם חיבור לאינטרנט ,והשאר אין להם מכיוון שיש אנשים בעל הכנסה נמוכה ,או שאין להם עבודה.והשכלה של ההורים מאוד חשובה
לכן בבתי ספר מרגישים פער  בין תלמידים שיש להם מודעות ושימוש בטיכנולוגיה מידע,לעומת תלמידים שחסר להם.
אני מקווה  שיסגר הפער הדיגטאלי  שהוא פער נוצר כתוצאה מחסר אמצעים בשל יכולת כלכלית ילדים חסרי אמצעים ,למשל לא יוכלו להתפתח בתחומי הטכנולוגיה ,משום שזו לא זמינה להם בגלל מצב כלכלי וסוציואקונומי ,ושכל הגורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטעמתו של האינטרנט תשתפר ותתקדם.

יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

פייסבוק משתלט על כיתות

התלמידים מעבירים פתקים? מפטפטים ללא הרף? אם אלה הבעיות שלכם כמורים, כנראה שכבר מזמן יצאתם לפנסיה. מאז נכנס הטלפון הסלולרי כמעט לכל כיס, בשלהי המאה ה-20, כבר דובר רבות על המהפכה שחולל המכשיר הזעיר בחיינו. אבל בשנים האחרונות, כשהסמארטפונים ("הטלפונים החכמים") משנים שוב את פני המציאות, יש מי שבכל זאת מתקשים להסתגל לחידושים הטכנולוגיים.( "מתוך חדשות בארץ ").
  •  אנחנו כמורות ומורים מה קורה בכיתה שלנו
"פעם התלמידים היו   זורקים ניירות אחד לשני, אבל היום, כשהם רוצים לדבר ביניהם בזמן השיעור, הם פשוט פותחים את הטלפון ומתכתבים בפייסבוק",  "האצבעות שלהם מקלידות מאוד בזריזות, וכשאנחנו אומרים להם לעזוב את הטלפון הם עונים שבסך הכל הסתכלו לבדוק מה השעה".
הסלולרים כבר מזמן שינו את חיינו ומורגשים כמעט בכל מקום ציבורי, מה שלא פסח על
בתי הספר. אולם לאחרונה, עם כניסתם לשוק של הסמארטפונים, שמאפשרים לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם באינטרנט בלחיצת כפתור - או יותר נכון בהורדת אפליקציה - ניתן כבר לקבוע כי אלו נתנו למגפה הסלולרית שדרוג משמעותי.
בשיחות עם מורים ותלמידים בנושא התבררה תמונת מצב מדאיגה, שלפיה גורם העיסוק הבלתי פוסק במכשירים המתוחכמים לשיבושים חמורים במערכי השיעורים, ומקשה על המורים לשמור על ריכוז התלמידים ולחנכם.
האפשרות לגלוש דרך הטלפון הסלולרי הכניסה את פייסבוק לחלק בלתי נפרד מהשיעורים. התלמידים, שמוצאים ברשת החברתית עניין רב יותר מאשר בחומר הלימודים, מנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת כדי להתכתב להנאתם עם חבריהם לספסל הלימודים שיושבים לצדם בשולחנות הסמוכים, ואפילו עם אלו שבבכיתות האחרות.
וגם כן שיחות אישית עם הורים שהם בדאגה לילדיהם כי יש תלמידים בזמן השיעור נכנסים לפייסבוק ולא מתרכזים בשיעורים.