סקר: 87% מהתלמידים שוכחים את החומר אחרי הבחינה -

סקר: 87% מהתלמידים שוכחים את החומר אחרי הבחינה - כנס ירושלים לחינוך 2013 - הארץ

רשומה מסכמת

ראשית אני רוצה לשתף במה שעובר עלי מבחינה רגשית בדקה עת התחלתי לכתוב הרשומה האחרונה בבלוג שלי. אני מאוד מתרגשת, שמחה וגם עצובה, אני מתרגשת כי זו הרשומה האחרונה בסמסטר זה ושמחה שסיימתי את הפרק הזה בלימודים שהיה אתגרי מבחינתי, אך עצובה שזה נגמר. תהליך הכתיבה בבלוג הוא תהליך מעניין ומאתגר ולא קל, מעורר המון מחשבות והתלבטויות שבאים לידי ביטוי במילים אותן אני רושמת ומשתפת בהן אחרים. הצורך בכתיבה שבועית אילץ אותי לארגן את הידע האישי שלי ולגבש עמדות אשר משקפות את האני מאמין שלי, ואת התפיסה החינוכית אותה אני מאמצת, בכל שבוע, הייתי צריכה להתחיל מחדש.

עיצוב הבלוג בעצמו היווה עבורי משימה מאתגרת, אני עדיין זוכרת ההתלבטויות שלי בקשר לבחירת התבנית, התמונה ,הרקע, והתמונה האישית, הבלוג היה בשבילי תעודת הזהות שחשף אותי כסטודנטית אלמונית לעולם הרחב, ואשר צריך ללוות אותי לאורך כל הדרך.

ברשומה הראשונה שהתחלתי לכתוב, הייתי מבולבלת מפוחדת וחסרת ביטחון, תהיתי איזה מידע אני צריכה לחשוף ולשתף, ומי יכול לעיין במידע האישי הזה, מה יגיבו ואיך יתייחסו אליי, אני זוכרת ההתנסות הראשונה שלי בכתיבת הבלוג ,הייתי כותבת ,מוחקת ,משנה ורושמת מחדש , הדבר הזכיר לי את סיפורו של הסופר "James Baldwin" שהיו לו מספר רב של ניסיונות כתיבה שלא צלחו עד אשר נולד הסיפור/המכתב האמיתי הידוע בשם "My Dungeon shook".  אט אט התחלתי לזרום, המשימה נהפכה לחלק ממני, זה היה המקום היחידי שיכולתי לשתף ולבטא את עצמי ואת מחשבותיי ורגשותיי מבלי לחוש שמבקרים אותי, הרגשתי בטוחה לחשוף את עצמי, הרגשתי שזה "שלי" חלק מאורח החיים שלי, חיכיתי לשעה בה אני פנויה ללא הפרעות של החיי יומיום וזרמתי מבלי להרגיש שאני צריכה להתאמץ יותר מדי, הבלוג היווה בשבילי דרך להתחברות מעמיקה עם עצמי, עם האני האישי והמקצועי , הייתי מאוד אותנטית וכנה, אני בטוחה שעל אף שהמשימה נגמרה אך מתוך בחירה אני ארצה להמשיך בתהליך אותו עברתי ולא אוותר בקלות על החוויה המעצימה של הכתיבה.

מסקירה חוזרת לרשומות שכתבתי אני יכולה להעיד על עצמי כי התייחסתי לנושאים מאוד מעניינים ומאתגרים אשר נתקלתי בהם בחיי המקצועיים ובחיי היומיום שלי. כמו כן ברשומות התייחסתי להמון נושאים שהשכלתי במהלך לימודי בתואר השני. במהלך בחירת הרשומה נחשפתי לעולם שלם חדש של ידע ותובנה שהעשירו אותי מקצועית ואישית. במהלך השבוע אספתי חומר, נחשפתי למידע ולהרבה תכנים, מגוון הנושאים לכתיבה היה רחב. רשמתי משפטים והערות שעניינו אותי עד אשר גיבשתי רעיון, דאגתי שהרעיון יבטא גם את הדעות האישיות שלי ויסכם את החומר המתייחס לידע שרכשתי מחיי היומיום ומאתרים שונים באינטרנט, הדבר היה חשוב בשבילי בכדי לשתף אחרים בדעות האישיות שלי, וגם בכדי לקבל תגובות של אחרים אם זה היה דרך הבלוג או בדרכים אחרות  על ידי העלאת הנושא בדו שיח שניהלתי עם הסובבים אותי.

אני לא אשכח את עזרתה של ד"ר גילה קורץ ראש החוג לתקשוב ואת גב' נעמי פורת אשר עזרו לי מאוד ותרמו לי דרך מתן הערות, הארות, וההתייחסויות שלהן שהיו מקדמות ולעניין. תמיד קיבלתי ביקורת בונה אשר עודדה אותי לבדיקה מעמיקה יותר והגבירה את המוטיבציה שלי ללמוד ולבטא את דעותיי האישיים.

אני רוצה לציין בגאווה רבה את תרומתו של הבלוג ככלי עזר בהתקדמותי המקצועית, התחלתי כסטודנטית ומורה בחטיבת הביניים ואני מסיימת היום את לימודי תואר שני כמדריכה בבתי ספר בנושא התיקשוב ומורת מורים בהשתלמויות אוריינות המאה ה 21 , מותר לי להיות גאה בעצמי כי לא וויתרתי לעצמי על אף הלחצים והעומס שליווה אותי במהלך תקופה זו, אך יכולתי לעמוד ולסיים את המוטל עליי בצורה מכובדת ומשביעת רצון. הבלוג היה בשבילי מקור לגאווה והנאה ,מאוד נהניתי בכתיבה שלי ומהכניסה שלי לבלוג שוב ושוב, וקריאתו פעם אחרי פעם, וכל פעם הייתי נרגשת מחדש כאילו זו פעם ראשונה ומגלה עוד ועוד דברים חדשים ומעניינים.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל מי שתרם לי במהלך הדרך וגילה התעניינות ותרם מעצמו ומזמנו האישי לקריאת הבלוג ונתן תגובות מעניינות. אומנם זאת הייתה נקודת הסיום של פרק זה בחיי מצד אחד אך בוודאי זו נקודת הזינוק שלי במקצוע התקשוב מהצד השני, ולא אשכח כי "מסע האלף מייל מתחיל בצעד הראשון..."

כולי תקווה שלא אכזבתי המרצות שלי ושעמדתי במשימה ובמטלות שהוצבו בפני בצורה הטובה ביותר..

למידה מבוססת משחקים מתוקשבים

       שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה ,יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה   של חומר משעמם, לחוויה מלהיבה ומרתקת, ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחדרת מוטיבציה בלמודים.
משחקים חינוכיים מתוקשבים, בהם הושקעה חשיבה פדגוגית ,יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה ,וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים. בשנים האחרונות, נשמעים יותר ויותר טיעונים של מומחי תקשוב ,כי משחקי מחשב חינוכיים יש בהם כדי להעמיק את התהליכים הקוגניטיביים בלמידה , אך דעות אלו מתקבלות לעתים בהסתייגות ע"י מורים ואנשי חינוך הטוענים כי עידן משחקי המחשב החינוכיים לא שייך לגבולות ביה"ס.

מתוך אתר מס"ע  ,פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים.

בקורס שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים   עם פרופ' רונן מיקי.ביקשה מאתנו שימוש במשחק מתוקשב או מחולל, כעזר הוראה בכתה לניהול שיעור, כסביבה לפעילות של לומדים בכתה, יחידים או זוגות, כסביבה לעבודה בבית ... (מותאם לצרכים ולתוצר).בחרתי במחולל  שבו ייעשה שימוש:סולמות ונחשים , המחולל נוצר   במסגרת פרויקט הגמר  במכון הטכנולוגי בחולון,

מתרגילים שאלות על חומר שנלמד בכתה ,יש תחרות  בין שני שחקנים,התוצר:משחק בין שני תלמידים ,בנושא גיאומטריה,עבדו התלמידים בחדר המחשבים בזוגות,הראשון מגיע עד הסוף.התלמידים התלהבו מהפעילות,אחר הפעילות רצו התלמידים לשחק עוד פעם,חלקתי משוב לקבוצת התלמידים שהתנסו במשחק,

השאלה הנשאלת האם מעניין להם למידה דרך המשחק??  האם למידה דרך המשחק מעוררת מיטובציה???

עם הסיום המשוב רוב התלמידים הביעו סיפוק רב ואף ציינו כי המשחק עורר הרבה מוטיבציה בלימודים, תלמידים  שהשיבו כי לא אהבו בכלל נושא המתמטיקה או הגיאומטריה השיבו לאחר ההתנסות במשחק שחל אצלם שינוי משמעותי והתחילו לאהוב את הנושא , עצם שינוי הסביבה- מחדר הכתה לחדר המחשבים- וביית משחק זוגי גרם לתחרות רבה ולהשקקעת מאמץ גדול  בכדי לנצח את המשחק אצל כל הזוגות , כמובן  המשחק היה לצורך לימודי. זה לשעצמו  הצביע על יצירת או שינוי חיובי במוטיבצית הלמידה את התלמידים המתנסים במשחק.

לדעתי  תוצאת ההתנסות מוכיחה בצורה חד משמעית כי  שילוב משחקים בתוכניות למידה מוסיפה מוטיבציה רבה לתלמידים  גורם שישפיע חיובית על רמת ההישגים שלהם , על כן אני ממליצה על שילוב משחק בהוראה.

•         קוד המשחק:318

•         המשחק

טרור ברשת !!! אל תגידו שלא ידענו

    

  כסטודנטית לתואר שני בנושא תקשוב,אני מודה , שכל ידיעה שקשורה למחשבים ,אינטרנט ותקשוב  ישר מושכת אותי,  וכל ידיעה ששומעת ורואה בטלוויזיה שנוגעת לעניין זה ,ישר מקפיצה אותי , מבקשת שקט מהנוכחים ,מאזינה בדריכות לידיעה אח"כ מתחילה לקשר בין הידיעה ששמעתי/ראיתי  לדברים שלמדתי  ,חושבת  ומנתחת דברים בעזרת  הכלים שרכשתי בלימודים, ולפעמים אני מעבירה כל מיני רעיונות לסובבים אותי, יש לציין כי לפעמים האקדמיה מקדימה את האירועים ולפעמים האירועים מקדימים את האקדמיה ומספקת לה חומר למחשבה, לימוד ומחקר.

בתחילת השבוע שעבר  בעודני יושבת עם משפחתי וצופה בחדשות ערוץ 10 בשעה שמונה בערב,פתאום , מגיש החדשות מודיע, כי האקר סעודי פרץ לשרתים ישראלים ופרסם פרטי עשרות אלפי כרטיסי אשראי ופרטים מזהים אחרים של אזרחי  המדינה באתר ספורטONE ,  מאוחר יותר, שמעתי  בחדשות, כי פרטיהם של 15 אלף כרטיסי אשראי נפרצו ופורסמו במסגרת הרשימה.מיד, חברות כרטיסי האשראי נכנסו לפעולה ,וחסמו את כל כרטיסי האשראי שהופיעו ברשימה ,על מנת למזער את הנזק,עד כאן הידיעה.

 בראשי עלו כל מיני מחשבות ,אשר החזירוני לבלוג שלי ולרשומה שפרסמתי  ,בנושא  האיטנרנט הבטוח , כנראה  שהדברים שפרסמתי אינם מספיקים. בדיעבד ידיעה זו האירה בפניי מנורה אדומה ואמרתי לעצמי שזה יותר מסוכן ממה שחשבתי , זאת לא סתם פריצה , לא סתם האקר, המעשה לא חובבני ,כנראה שיש אנשים מאחורי,ויכול להיות שקיים מנגנון שתומך בפעולות מסוג אלה.

אמרתי לעצמי , מדינת ישראל מוקפת במעגל של אויבים שמחייב אותה להיות כל הזמן ערה , ולעמוד באומץ מול התקפות מכוונים שונים ,כמגננה ו כהתקפת מנע.על מנת להגן על אזרחיה.

לאחר שמיעה וקריאת ראיונות עם אותו האקר סעודי "OX OMAR", מתברר שלאותו האקר יש כוונות רעות, לפגוע בכלכלת המדינה ממניעים אידיאולוגים.פגיעה בכלכלת המדינה  כאמור הינה  פעולת טרור , שאינה שונה מפגיעה בנפש . וכאן השינוי ,בעבר השתמשו ברשת כאמצעי פרסום, הדרכה, ושיווק מעשי טרור , והיום  אנו עומדים בפני עידן חדש של טרור ברשת, על כן, על הדרג המדיני והביטחוני לקחת העניין בשיא החשיבות , ולהיערך למעגל חדש ,חס וחלילה של התקפות טרור נגדנו  ברשת.

נשאלת השאלה מהו תפקידי כאזרח קטן  בעידן זה?

ובכן  אני מציעה מספר דברים כדלקמן:

·         להשתדל לא למסור פרטים אישיים ומזהים לצדדים ולאתרים לא בטוחים, מוגנים ,ושקיים חשש קטן לניצול לרעה של המידע שיגיע אליהן.

·         להשתדל לא לשמור סיסמאות בקובץ במחשב האישי , הרי בזמן גלישה שלנו באינטרנט ,אנחנו לא יודעים מי ניצב מולנו מהצד האחר ומי התחבר למחשבנו ללא ידיעתנו.

·         כגולשת באינטרנט אני משתמשת בשירותיהם של אתרי בנקים, חברות כרטיסי אשראי, משרדי ממשלה שונים , לצורך התחברות אני רושמת סיסמא וקוד משתמש, לדעתי מומלץ להחליף את הסיסמה לעתים קרובות ולא להשתמש במספרים או אותיות עוקבים, בנוסף לא להשתמש באותה סיסמה בכל האתרים.

·         יש להציע ואפילו לדרוש מהרשות המפקחת כמו המפקחת על הבנקים , רשות ני"ע , ומבנק ישראל לנקוט באמצעים  מחמירים נגד חברות וגופים כלכליים שלא עומדים בסטנדרטים של מיגון ואבטחת מידע  שנקבעו ע"י רשויות אלה.

·         בטוחני כי האנשים המופקדים על ביטחוננו  כבר התחילו לפעול !!!

בסוף אני מאחלת לכולם גלישה מוגנת, בטוחה ומועילה!!!!

קומיקס ככלי עזר להוראה

במפגש הווירטואלי הראשון להשתלמות רכזי אשכול תוכנית התקשוב הליאומית- מחוז הצפון ,עם המרצה אבן חיים אורית,העבירה ההרצאה דרך e-teacher,השיעור היה מעניין מתבסס על העבודה עם קומיקס ככלי עזר להוראה.
ה"אתר" לקומיקס הוא ToonDoo
בעזרת האתר ניתן להכין קומיקס עם מגוון רחב של דמויות, חפצים ורקעים. ניתן לעצב לבד את הדמויות, להוסיף תמונות, להפוך אותן לדמויות קומיקס,וליצור מכל דפי הקומיקס שחיברתם ספר.
כניסה לאתר-לחצו על הקישור הבא: http://www.toondoo.com/
"מתוך אתר ההשתלמות של רכזי אשכול"
מדובר באתר חינם ליצירת קומיקס,מה שמיוחד באתר זה,שמאפשר למידה שיתופית וזה אחד ממאפייני המאה 21,למידה שיתופית בין המורה לתלמידים,המורה יכול להגביל שימוש בחלק מהדמויות ורקעים שבוחר בעצמו לתלמידיו.
השימוש בקומקס ככלי עזר להוראה:
-מגביר מיטובציה.
-משפר מיומניות קריאה וכתיבה לתלמידים.
-יצירה עצמאית של התלמיד.
לפי מה שהציגה בהרצאה יש כמה אפשריות לייצר בקומקס, סיפורים,ספרים,לשלב קומיקס בגוגל דוקס,ולהטמיע הקומיקס באתר בית הספר,ועוד.
דוגמה למשימה ששלבת בתוכה קומיקס עם גוגל דוקס  לחץ כאן

                                          הדגמה

המורה בסביבה מתוקשבת

המאפיינים המייחדים את המורה בסביבה מתוקשבת.
1.המורה מכיר את יישומי המחשב הרלוונטיים, יודע להפעיל יישומים אלה ויודע מהן סגולותיהם להשגת מטרותיו הדידקטיות. יחד עם זאת, עליו להישמר מפני היסחפות אחר טכנולוגיות התקשוב אך ורק בשל החדשנות שבדבר. שיקול הדעת המקצועי והיתרונות הדידקטיים הם שינחו את המורים בבחירת דרכי ההוראה המתאימות.  במהלך עבודתו המקצועית המורה נעזר גם באינטרנט – ללמידה אישית ואיסוף מידע,
2. המורה מתכנן ומארגן תהליכי הוראה, למידה והערכה בסביבה מתוקשבת.  המורה שותף בתכנון ההוראה ופועל לקידום ההישגים הנדרשים. לאור זאת הוא בונה את הסביבה הלימודית ומבנה את תהליכי ההוראה-למידה בתוכה.  המורה מעורב בתכנון מיקום המחשבים בכיתתו, בסוג התוכנות שאותן הוא מציע לרכוש, בתחומים שיילמדו בעזרת המחשב ובאופן השימוש ברשתות תקשורת.  המורה מארגן את התכנים, את הלומדים ואת הזמן בדרך שתאפשר שימוש יעיל בטכנולוגיה בסביבה הלימודית, תוך התחשבות בהטרוגניות הלומדים, בצרכים השונים שלהם ובמצבי למידה משתנים.  המורה יוזם שימוש בכלים הממוחשבים בעיקר כאשר לא ניתן להשיג את המטרות ללא הכלים הללו; הוא מרבה להפעיל את תלמידיו במשימות מאתגרות – כמו פתרון בעיות, הבעת דעה מנומקת, כתיבה ארוכת טווח, ארגון הידע בעקבות למידה – גם לשם הצגתו כמידע ניתן לאחזור.  המורה מעריך את הישגי תלמידיו – ביחס להישגים הנדרשים וביחס לעצמם – ועוקב אחר התקדמותם בכל הקשור במיומנויות למידה בסביבה המתוקשבת, וכן בוחר דרכים מתאימות להערכת הישגי התלמידים ביחידות הלימוד שנלמדו בעזרת המחשב.
3. המורה מטפח ערכים ומחנך להרגלי למידה המתאימים לסביבת הכיתה ולרשתות
השאלה הנשאלת האם כל המורים מוכנים לעבוד בסביבה מתוקשבת???
לפי דעתי צריך להשקיע במורים ,ההשקעה דרך השתלמיות ,לעודד אותם להשתתף בהשתלמיות בשילוב התקשוב ,
צריך להכשיר מורים המטרה להכשרת מורים היא לפתח מורים מעודכנים בשיטות ההוראה המגוונת .
יש שוני בין המורים בבתי הספר ,המורים הוותקים מתקשים לעבוד בסביבה מתוקשבת לכן צריך להשקיע בהם
יותר להתחיל עם יישומי המחשב הרלוונטית,ואח"כ לשלב אותם עם שאר מורי בית הספר
מתוך הנסיון שלי בהשתלמיות מורים בתקשוב(השתלמות בית ספרית ),המנהל חייב כל המורים להשתתף ,
אך לשלב המהגרים בהשתלמות!!!!! בשבילהם פחד מהתקשוב ,
בתור מרצה  עבדתי קשה בהתחלה ,אבל לא הלחצתי אותם שלבתי מורים שיש להם ידע טוב לעזור למורים וותקים,הם קיבלו עידוד ,והפכו להיות פעילים יותר,לכן אני מאמינה  שכל מורה יכול .

מתוך:תפקיד המורה בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה.

גוגל סיייט

גוגל סייטס היא פלטפורמת האתרים של גוגל. מדובר בפלטפורמה ידידותית, אשר מאפשרת למשתמשים בה בניית אתר בחינם.
בעזרת גוגל סייטס, אפשר לבנות אתרים אישיים, אתרי תדמית, אתרי עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, פלטפורמת גוגל סייטס יכולה לעזור לעבודה עם פרויקטים שונים: סיכום חומר, עבדה על פרויקטים, ארגון פרויקטים. על הפרויקטים אפשר לעבוד לבד או ביחד. אפשר לבחור לפרסם אותם באינטרנט או להשאיר אותם חסויים - כלומר אפשר להפוך את גוגל
"מתוך המדריך השלם לבניית אתר חינם עם גוגל סייט"
כשהתחלתי לימודים לתואר שני "תקשוב ולמידה" בסמסטר שני בקורס טכנולגיות תקשוב ותקשורת למידה עם המרצה גילה קורץ,בקשה ממנו לפתיח יחידה לימוד בגוגל סייט ,בשבלי זה היה נסיון חדש ,למה????
כי לא התנסיתי עם גוגל סייט ,צריך המון השקעה ,למידה עצמאית.
עזר לי מאוד להתנסות עם גוגל סייט ,אני השנה מדריכה מורים בגוגל סייט והנה התוצר: אתר ההדרכה.

עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה / וולנסקי

במהלך הקורס סוגיות במדיניות החינוך עם ד"ר וולנסקי,התבקשנו לסכם המאמר:
 The rise and the price of the standards movement  
מאמר זה מבקש לחשוף את מקורות תנועת הסטנדרטים מאז שנות השמונים כפי שהתפשטה במדינות רבות. המחקר התמקד בארה"ב ואנגליה.המחקר בוחן מגוון כוחות אשר השפיעו על תנועת הסטנדרטים – ביקורת ציבורית על ביצועי בתי ספר, ניהול מדעי, מסורת של סטנדרטים שהיו נהוגים במדינות מזרח אסיה שהובילו את העולם המערבי  לדפוס של מבחנים והערכה בינלאומיים.עוד המחקר בוחן את המחלוקת המתמשכת בהקשר של הסטנדרטים.המחקר מצביע על המחיר הפדגוגי הגבוה שמע' החינוך משלמת כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים וכן מנתח עשרות שנים של נתונים סטטיסטיים אודות ציוני המבחנים המבוססים על מדיניות הסטנדרטים.

המאמר מגלה מגוון גורמים המשפיעים על הבניית ידע בחברה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים כמו תרבות, כולל חברות מהגרים המפוזרות בכל מדינה.

במהלך שני העשורים האחרונים ובמהלך שנות השמונים והתשעים מע החינוך אימצה מדיניות של סטנדרטיזציה. תפיסה זו מנוגדת להשקפה ששאפה להעצים את כוחם של בתי הספר ומקצוע ההוראה, מנוגדת לשאיפה לקדם יצירתיות, לאפשר בחירה של בתי ספר עי הורים, לשפר את תהליך מינוי מנהלים. לפיכך ניתן לומר שמדיניות הסטנדרטיזציה הלכה רק חצי דרך לקראת המודרניזציה של מערכת  החינוך ונצמדה לשיטות ארגוניות מיושנות.

במהלך הרבע הראשון של המאה ה 20 היה ניסיון דומה של קיום בקרה מרכזית – המכונה ניהול מדעי. הניהול המדעי מתייחס לעובדים כאל מכונות שצריכות לבצע משימות מוכתבות ומתוכנתות מראש ונשלטות עי המנהל.

מסקנות המאמר:

עיקר הביקורת של המתנגדים היא לעצם הסטנדרטיזציה אלא למה שהיא הפכה – לדרך שבה הסטנדרטיזציה יושמה. באופן שהיא יושמה היא העמיסה יתר על המידה על המורים כן גרמה לירידה במוטיבציה בקרב התלמידים.מדיניות החינוך הזו הפכה למדיניות טוטליטרית הנשלטת עי המרכז ואינה מתירה למורה שיקול דעת. מעקרת את מקצועיותו.

תחושת החיוניות של הפרט במקום העבודה הוא הכרח . ההכרה בכוחו של הפרט הוא שמאפשר שינוי. בעולם החינוך בו מדיניות ניהול מדעי שלטת, אין הכרה בכוחו של הפרט- המורה- וכך לא ניתן לעשות שינוי אמתי. אם אין הרמוניה , אמונה משותפת ושביעות רצון  אין מוטיבציה והעובד-  במקרה של החינוך – המורה-  פועל מתוך כורח ולא מתוך אמונה ויצירתיות. החוויה של העבודה הופכת למשפילה.אחת הטעויות היתה שלא השכילו להבין את הקשר שבין מדיניות הסטנדרטים לתרבות שם היא התחילה- המזרח.במזרח, מדיניות הסטנדרטים עודדה תחרות ומצוינות. לא כן במדינות המערב. להיפך. השאיפה היתה נאיבית . לא לקחו בחשבון  את ההומוגניות התרבותית במזרח לעומת ההטרוגניות התרבותית במערב. 

הרפורמה בחינוך מבוססת על הקשרים טכניים בניגוד למתרחש בתהליך הבניית הידע במוח. למידה משמעותית דורשת חוויה, הזדהות , עניין, סקרנות, דחף פנימי. זה יכול להסביר מדוע מחקרים גילו שאין שיפור בביצועי בתי הספר למרות שכמעט שלושה עשורים עברו מאז תחילת מדיניות הסטנדרטיזציה.המטרה של שיפר הסטנדרטים נשארה בעדיפות ציבורית עליונה. החברה עדיין מחפשת את האמצעי הנכון והיעיל לשיפור.

מאמר זה ביקש לברר את הבעיות והפערים בין ציפיות לבין תוצאות.ארגונים רבים העוסקים בתחום החינוך ממשיכים לבדוק ולחקור את הנושא. ארגונים ציבוריים וארגונים פרטיים.

המסקנות מדברות גם על תחושת החיוניות של המורה כהכרחית.  ההכרה בכוחו של המורה היא המאפשרת את השינוי , אני בהחלט מסכימה עם המסקנות שמעלה פרופ' וולנסקי במאמר ובעיקר עם כך שיש להכיר בכוחו של המורה בכדי לאפשר שינוי . השינוי לא יוכל להתחולל ללא  המרצת המחוללים  , אי אפשר להתעלם  ממייצרי הכוח – המורים עצמם.

פורטל התוכן החינוכי

במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים.

לכניסה לפורטל הקלק כאן

להדרכה לשימוש בפורטל התוכן.

(מתוך אתר מינהל מדע וטכנולוגיה)

הפורטל התוכן עוזר למורים במהלך השיעור ,המורה משלב בשיעור הממוחשב אשר מעביר בכתה  תכנים דיגיטאליים מהפורטל,בכל המקצועות ושכבות א-ו. התנסייתי בפורטל ובתכינים שבתוכו לדעתי מאוד עשיר בחומרים לימודיים שעוזרים למורה לשלב בשיעור שלו יחידות ממוחשבות , וגם בהשתלמות  "אוריינות המאה 21" הדרכת מורים אך להשתמש בתכנים דיגיטאליים,המורים התחילו לשלב בשיעורים הממוחשבים תכננים דיגיטאליים מתוך הפורטל  ומה שמאפיין הפורטל: -קל לשימוש. -עשיר בחומרים לימודיים . -החומרים הלימודייים לפי תכניות הלימודים. -בקרת התכנים ע"י משרד החינוך. -דוגמאות למערכי שיעור -החומרים שנמצאים בפורטל פותחו ע"י משרד החינוך,מורים,וגופים מפתחים שאושרו. -יש אפשרות להוריד קבצים שמצורפים ליחידה.

וועדת האישורים-יצאנו לדרך

החל מ-15 נובמבר התחילו בוועדות האישורים לעמידה בתנאי הסף ולקבלת ציוד , ב-300 בתי הספר של פעימה השניה .

קבלתי מיל לפני חודש שבתאריך 8.12.2011 תתקיים  הוועדות של שלוש בתי ספר שאני מדריכת תקשוב ומרצה בהשתלמיות באוריינות המאה 21. בהתחלת ספטמבר התחלתי ההדרכה ,חלק מהמורים היה להם קושי בהכנסת התקשוב , הוותיקים נורא פחדו מהשינוי.
עבודתי הייתה עם כל הצוות ועם רכזי התקשוב בבתי ספר ,הרגשת שאני אחראית על הטמעת התקשוב בשלושת בתי ספר ,
בהתחלה מלאו כל המורים טופס מיפוי ידע , לדעת מה הידע של המורים לפני הכנסת התקשוב,אחר כך התחילו המורים לדווח תכנון שיעור מתוקשב דרך טפסי הל_ה(הוראה למידה והערכה),כל מורה מתבקש לדווח על 8 שעורים מתוקשבים,ויישום השעורים מתחיל בחודש ינואר אחרי קבלת הציוד
בהשתלמות הדרכת כל הצוות לעבודה בפורטל בית הספר , בכל פורטל תכננו מרחב כתתי ומרחב מקצועי,שכל מחנך אחראי על אתר הכתה שלו וגם אחראי על אתר המקצוע ובכך התחלנו,
הייתי צריכה לדאוג שהכל יהיה מסודר לפני תאריך הוועדה צוות המורים עבדו קשה וגם קבלו תמיכה ממנהלי בתי ספר ,רכזי התקשוב בבתי ספר עזרו מאוד למורים ,עבודה שיתופית הייתה עם המנהל,מורים ,רכז התקשוב ,ומדריך התקשוב.
 ביום חמישי  8.12.2011 עברו שלושת בתי ספר וועדות האישורים,ולמזלי כולם עברו בהצלחה הכל היה מסודר אצלם
בשבלי הצלחה גדולה .ולדעתי השימוש העקרי בטכנולוגיה הוא לקדם את תהליכי ההוראה ולפתח מיטובציה אצל התלמידים
ולסיכום:
פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.(מתוך- אתר משרד החינוך,מנהל למדע ולטכנולוגיה גף יישומי מחשב בחינוך)

כנס בתקשוב

קבלתי מיל למפגש אשר יתקיים ב1 דצמבר 2011 בתיכון אורט יד סינגלובסקי,בנוכחות ד"ר עופר רימון-מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה,ומר יוסי וסרמן יו"ר הסתדרות המורים.
זה עניין אותי  בכנס מציגים תוכנית התקשוב ,וזה חשוב לי כי אני עובדת בתחום הזה
מר יוסי וסרמן -דבר על המנבסנט שיש כמה תקלות בתוכנית ,הוא אמר שהם עולים על כל התקלות תוך זמן
ד"ר עופר רימון-התוכנית הולכת רחוב ,לוקחת את ההוראה למקום למה שחשבנו להגיע אליו.
הוא מעריך מאוד את וסרמן ובקשר למערכת המנבסנט מזמן ללא תקלות.
הוא דבר על פורטל התוכן שנועד לשימוש המורים,המורים מקבלים ישירות יחידות לימוד בנויות בכל תחומים.
מה מצפים מהמורה בשלב ראשון  לפי מה שאמר ד"ר עופר רימון
-פורטל בית הספר יהיה מחולק למרחבים כתתיים.
-מערכת מנבסנט מקושרת לפורטל בית הספר .
-המורים יבחרו שיעורים מפורטל התוכן בהתאם למקצוע ולשכבת הגיל ולתרגל איך משלבים זה בשיעור.
צריך לעזור למורים  ולא צריך להעמיס אותם זה עניין מאוד חשוב .
הטענה של ההסתדרות מורים -שכל המורים יהיו מתוקשבים וזה יקח זמן,צריך הרבה מאוד רגישות למורים ובעיקר הוותיקים.
יש שוני בין בתי ספר לפי מ'ס המחשבים שנמצא בבית הספר,מצד שני רוצים לראות תוכנית מסודרת בבית ספר
שנה ראשונה 25% מהמורים מתוקשבים ,שנה שניה 75%מהמורים ,ובשנה השלישית כל המורים.
ובסוף אמר וסרמן שאנחנו בעד  הפרויקט הזה וחושבים שזה הצעד לקראת תוכנית מאה 21.
ולדעתי מהנסיון בהדרכה בהשתלמיות מורים "אורינות המאה 21" המורים הסתגלו לתוכנית והתחילו להטמיע אותה ,
ואם נתן לתוכנית הזו ולתת למורים  לנוח בדרך המורים לא יעבדו ויעמדו בדרישות,רק  צריך להקל על המורים זה מאוד חשוב .
אני הייתי בלחץ לפני הכנס ,כי יש וועדות לשלוש בתי ספר שאני מדריכה בהם בשבוע הזה,נרגעתי והרגשתי שלא צריך להעמיס על המורים להיות רגועים .ואם  יש 25% מהמורים מוכנים  מכירים להשתמש במערכת ניהול פידגוגית,שימוש באתר כתות  אז התוכית הולכת לעבוד.
.

The city and country school: A progressive paradigm

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך עם הפרופ' וולנסקי עמי התבקשנו לסכם המאמר:

The city and country school: A progressive paradigm

 וגם לתת דעה ביקורתית,זה היה המאמר הראשון בקורס . 

 המאמר מתייחס להתפתחותן של שיטות לימוד חדשניות והתאמתן למאה העשרים ואחד תוך דביקות לשורשים ולמטרות שלשמן נוסד בית הספר.בית הספר נוסד בשנת 1914 ע"י קרולין  פראט  בניו יורק, כותב המאמר סוקר בהרחבה את מצב השכונה שבה ממוקם בית הספר והמצב הסוציו אקונומי של האוכלסיה (אנשי בוהמה, זוגות יאפים,אנשים סובלניים, זוגות שיכולים להרשות לעצמם לשכור דירה). מדובר בבית ספר צנוע  אחד הישנים בארה"ב, צבעו ישן ומעט שיפוצים נעשו במקום. לדעתי הדגשת פרטים אלה באה לאותת לנו כי בית הספר משמר את המקוריות, ושומר על השורשים וזה היה החלום של מייסדת בית הספר. ספק רב אם זה מתאים לזמן שבוא ישנה קידמה טכנולוגית מהירה.

בבית הספר לומדים שלש שכבות, המחולקים על פי גילאים, בכל כתה לומדים בממוצע כ 18 תלמידים ושכר הלימוד נע בין 7300- 10500 דולר לשכבה. (לדעתי יש לעשות הפרדה ברורה בלימודים, פעוטון, גן ילדים, בית ספר יסודי, וחטיבת ביניים, כמוכן מוזר מאוד איך קובעים שכר לימוד ומגיעים לגרעון תקציבי, לדעתי כל מוסד פרטי שאין בו איזון תקציבי מיועד לכישלון. מייסדת בית הספר נולדה אחרי מלחמת האזרחים בארה"ב, אין מידע על חייה בבית ההורים, אך בספרה "אני לומדת מילדים" היא מספרת על חייה בחוות דודה ועל השתתפותה כילדה, בקציר החיטה ואפית הלחם, לדעתי מכאן היא קיבלה את ההשראה של רעיון בית הספר המושתת על משחק ועבודה, אני סבורה כי בהשתתפותה בקציר ואפיה, ישנם אלמנטים, של ילדות, משחק, שיתופיות, שיטות עבודה, בנית קוו יצור, הפקת מוצר סופי, בנית תוכנית שיווק, ניהול חשבונות והפקת רווח או הפסד.(לימוד מהסביבה).  

מייסדת ביה"ס האמינה כי משחק יכול לגרום  להבנת הסביבה, ויספק לילדים כלים איך להבין שינויים ותהליכים מסביב, איך לנהל משא ומתן עם אחרים, הם לומדים איך להתקדם איך ליצור הזדמנויות  ואיך להתקדם למאה ה 21.  לכן היא שילבה לבנים (בלוקים)מהסביבה, בלוקים יעזרו לילדים בשכבות נמוכות לארגן את חייהם ,להבין את הסביבה, לשלב בין בניה וגיאוגרפי של העיר(כלי עזר בלימוד להשגת מטרה ), הילדים מתחילים לחקור את העולם לעבוד בעצמאות ובשיתוף פעולה.(קשר בין הפרט לכלל), בשכבה בינונית  העבודות היו חלק אינטגראלי ובית הספר תיפקד כיחידה עצמאית(לא מדובר על עצמאות כלכלית) בשכבה עליונה דאגו לדפוס  וטיפלו בכל צרכי הדפוס והמבוגרים , יצרו צעצועים וירחון  לפרסום ספרים חדשים וחומרי פרסום שונים.(מבחן התוצאה).

בית הספר היה שיתופי למורים בוותק מעל 5 שנים, וחבר הנאמנים כלל הורים וסגל, כל אחד השמיע את דעתו והייתה הרגשה שלכל אחד יש תרומה חשובה, אך לדעתי קיים חשש מהקווים ששרטטה קרולין היא תמיד התערבה או עקצה כדרכה.(גבולות הדמוקרטיה, וחשיבות הפרט בקבוצה).

בשנים 1948-1977 גין מרי, ניהלה את בית הספר, היא הגנה בלהט על ההתנסות של ילדים בלימוד מצבים ושמרה על המורשת של פראט. בשנת 1958 היא כתבה " כל החינוך הטוב תמיד היה לו את המטרות שלו, את האפשרות המלאה להתפתחות של כל אינדיבידואל". לכן יש למצוא מצבים שבהם התפתחות יכולה לפרוח. עניין זה חשוב גם בימינו, ילד מושפע מאוד מהסביבה. תחת ניהולה היה מרגש לעבוד בבית הספר היא ראתה מורים כאמנים מתאמנים במגוון של אמניות  כך שכולם יוכלו לעשות את המיטב, לחזק את האינדיבידואל בילדים , ליצור הישגים ולקדם, מנגד המורים  נשפטו ע"י תגובות התלמידים. (במסגרת בית הספר כולם עובדים למטרה אחת, מורים מתחדשים בהתנסויות ובידע שלהם, ומשוב איזון חוזר בין מורה לתלמיד יכול לשפר מאוד את רמת ההישגים של התלמידים, ואת הידע והמיומנות של המורים. למרות הצלחת מרי בצד החינוכי היא נכשלה בניהול הכספי, לדעתי  חסר  הגדרת משרה של הגזברות בביה"ס, לא היה איזון תקציבי ובית הספר נקלע לקשיים, עד כדי מכירת נכסים והשכרתם מחדש, בית הספר הגיע  לסף סגירה, מנהלים התחלפו בתדירות גבוהה( עניין המעיד על כשלון ניהולי). בבית הספר בוצעו רפורמות שונות, הותקנו מחשבים בתחילת שנות ה 80, התחילו ללמד שפות זרות, וספורט, אך בית הספר המשיך לשמור על שורשיות תחושת הקהילתיות, עדין משתמשים בלבנים, ועבודות לגיל צעיר, מכאן מסיקים את המסקנה כי בבית ספר יסודי יש לגוון בלימודים ויש לבנות תוכנית לימודים מקיפה שתעניק לתלמיד ידע בכל התחומים ,התיאורטיים והמעשיים).

לדעתי ממאמר זה לומדים כי כלי עזר(מוחשי ולא מוחשי) בלימודים , דבר בסיסי וחשוב בכל תוכנית פדגוגית, והשיטה של התנסות חקירה ומימוש פוטנציאל תוך ניצול אמצעי לימוד מתקדמים ואפשרויות וריטואליות  בלתי מוגבלות בעולם הטכנולוגי המתקדם, ובהתחשבות בצרכי החברה.  עניין זה יצור לנו דור עם פוטנציאל אדיר למימוש ויכולת להתמודד עם כל האתגרים בהווה ובעתיד. חשוב לזכור כי הילד  היה ונשאר במרכז, והוא בעל הפוטנציאל.

The city and country school: A progressive paradigm

מדריך: שימוש ב-RSS

ערוצי ה-RSS של ynet מאפשרים לכם ליהנות מעדכון שוטף של כותרות חדשות וכתבות מערוצי האתר השונים. העדכונים יורדים אוטומטית למחשב וניתן לקבל התראה לשולחן העבודה או לדפדפן על כל ידיעה שמתפרסמת.

איך זה פועל? באמצעות טכנולוגיית RSS (קיצור של Rich Site Summary - תקציר מפורט של אתר - וגם של Real Simple Syndication - סינדקציה ממש פשוטה), "הדוחפת" תכנים חדשים מהאתר אל המחשב. ברגע שידיעה חדשה מתפרסמת באתר, הכותרת תופיע גם בחלון התוכנה או בדפדפן שלכם. כך תוכלו להישאר מעודכנים בכל רגע בכל החדשות המתפרסמות ב-ynet. (מתוך-ynet).
זה עניין  אותי בתור מדריכת תקשוב בבתי ספר כי לפני שבוע  בקשו  מכל המדריכים לשלב ה-RSS בתוך  אתרי כתה, בכדי שנקשר תוכנית  המנבסנט  לאתר כיתות,ז"א ברגע שהמורה רושם שעורי  בית לכתה שהוא מלמד ,העידכון החדש של שיעורי בית  מתפרסם ישירות בתוך אתר הכתה.
בהתחלה חשבת שזה נורא מסובך ,בגלל שהמורים עדיין לא קבלו הדרכה איך לעבוד במנבסנט.
אבל אחרי שהדרכתי המורים איך לעבוד במנבסנט,נשאר שלב הוספת RSS-באתרי כתה,עזר לי מאוד את השלבים שהכין סאטי חלאילה קישור להסבר ,נסיתי בכתה אחת ואחרי שהמורים  רשמו במנבסנט שעורי בית לכתה ,זה התחיל לרוץ,
ובכך התחלת לעבוד בכל  הכתות,לדעתי זאת חדשנות טובה ומרשימה לאתר בית הספר.
וגם כן זה  עזר לי להבין איך מתעדכנים בכל רגע בכל החדשות המתפרסמות באתרים


התעניינתי במאמר שקראתי בynet על שימוש ב-RSS,

גלישה בטוחה באינטרנט

לאחר כניסת האינטרנט לעידן שלנו , והשימוש הנפוץ בו , ולאחר הוזלת עלויות החיבור לאינטרנט אין בית בישראל שאין בו מחשב וכמעט כל בית מחובר לאינטרנט.

לצורך גלישה  ברשת  האינטרנט אנו משתמשים בדפדפן , כאשר מרבית הדפדפנים עושים שימוש בשפת ה HTML. הדפדפנים הנפוצים  בישראל הם EXPLORER של מיקרוסופט ,CHROME של גוגל, FIREFOX  ועוד( ע"פי רואה החשבון ספטמבר 2011).

רב הגולשים חושבים שהם בטוחים בעת גלישתם , אך בפועל הם חשופים  לפגיעות הרסניות ע"י גורמים שונים בעלי מטרות כלכליות או מניעים אידילוגים אשר דרך הווירוסים , התולעים , סוס טוריאני ,וקודים שונים  שהם שותלים לנו במחשב דרך שימוש ברשת האיטנרט הם מנסים להשיג את מטרותיהם.

אחד מסימני הבטיחות שידועים לי הוא סמל המנעול והוא מסמל לגולש שדף אינטרנט זה בטוח,עם הקשה על הסמל תוצג לנו שם החברה בעלת הדפים הבטוחים

בגרסת אקספלורר 8 ו 9 נוסף רכיב בטיחות , אשר מסייע לאתר כתובות אינטרנט  שסומנו ע"י בתי תוכנה כפוגעים וצריך אישור של המשתמש לצורך פתיחתם(סרגל כתום עם חלון נפתח לאישור או חסימה), לכן חשוב מאוד לשים לב לאזהרות שמתקבלות ע"י הדפדפנים השונים.

אני ממליצה להיעזר  באמצעים כגון, תוכנות אנטי וירוס, חומת אש,  וכו.

לדעתי שם המשחק הוא זהירות ואני ממליצה להמעיט בשימוש באינטרנט לצורך העברת מידע אישי ופרטי , אלא אם האתר מוכר לנו כאתר מהימן , מוגן ובטוח(כמו אתר המכללה או אתר משרד החינוך)

אני מאחלת לכם גלישה בטוחה!!!!!

קרינת מחשב נייד

המחשבים הניידים נכנסו לחיינו לפני פחות מעשור וכיום אפשר למצוא אותם כמעט בכל מקום כגון:
בתי קפה,מכללות,אוטובוסים,רכבות,בעבודה,בפארקים,חופשות, וכמובן גם בבית... המחשב הנייד הוא המצאה גאונית מכיוון שהוא נותן לנו את האפשרות לעבוד מכל מקום ובכל זמן,אך לא הרבה אנשים מודעים לסכנה שבו והיא כמובן נקראת –" קרינת מחשב ".

מה היא למעשה קרינת מחשב ?

הבעיה האמיתית שלנו בנושא קרינת מחשב שלרוב אנו סופגים שני סוגי קרינה בו זמנית:
1) קרינת מחשב מסוג חשמל - במחשב נייד יש קרינת חשמל הנגרמת כתוצאה משימוש בחשמל(לרוב אנחנו עובדים עם המחשב שהוא מחובר לשקע חשמלי) וכך למעשה סופגים קרינת מחשב מסוג ELF לא מהסיבה שאנו צמודים למסך המחשב אלה לעיתים אנו מניחים את המחשב על הברכיים שלנו ועובדים עליו זמן ממושך דבר הגורם לנו להיחשף לקרינת חשמל לזמן ארוך!
2) קרינת מחשב מסוג תקשורת – במחשב נייד יש קרינת תקשורת כתוצאה משימוש באינטרנט(לרוב אנו משתמשים באינטרנט אלחוטי הנקלט על ידי אנטנה שנמצאת במחשב) וכך למעשה סופגים קרינת תקשורת מסוג RF. הסיבה היא שימוש בראוטר או במודם אלחוטי שמתחבר למחשב וקולט שידורי אינטרנט מכל מקום בארץ.

קרינת מחשב – מסוכן או לא ?

כמו בכל נושא הקרינה האלקטרומגנטית יגידו לכם שאין מחקר שקובע חד משמעית שהקרינה מסוכנת ובאותו משפט ימליצו לכם להתרחק כמה שאפשר ממוקדי קרינה אפשריים,לכן במקרה של מחשב נייד הסכנה ברורה ומיידית מהסיבה שיש לנו כאן את שני סוגי הקרינה ואין ספק שאנו סופגים קרינה אלקטרומגנטית מהמחשב,רמת הקרינה או במילים אחרות חוזק הקרינה משתנה בהתאם ממחשב נייד אחד למשנהו בהתאם למצבו התקני ולאיכות החומרים שממנו הוא בנוי,אדם שמרגיש גירודים/עיקצוצים/חום לאחר שימוש במחשב נייד מומלץ לעשות בדיקות קרינה כדי לראות את רמת הקרינה הנפלטת ממנו ולהשתמש בו פחות ככל האפשר.

קרינת מחשב – המלצות

אז כמו שהבנו המחשב הנייד פולט קרינה אלקטרומגנטית הקרויה קרינת מחשב ,אך גם הפלאפון המיקרוגל ושאר מכשירים חיוניים פולטים קרינה אך אין זה אומר שנבטל אותם מחיינו ולא נשתמש בהם יותר,פשוט צריך להשתמש בהם בחוכמה ובזהירות. איך להשתמש נכון במחשב נייד ?

• לעולם לא להושיב את המחשב על הברכיים.
• לא להיות צמודים למסך המחשב ולנסות לתפוס מרחק מסוים מהמסך.
• לשמור על פתחי האוורור של המחשב פתוחים כדי שלא יתחמם יתר על המידה.
• לשמור על אנטנת האינטרנט של המחשב תקינה כך שתפעל בצורה טובה ככל האפשר.

קרינת מחשב היא לא דבר של מה בכך ומומלץ לבדוק מהי רמת הקרינה הנפלטת ממחשבם או להשים חוסם קרינה למחשבים ניידים וכך תוכלו לחסום את הקרינה הנפלטת מהלפטופ שלכם

סרטון שמסביר כמה קרינה המחשב
הנייד שלנו פולט



המאמר זה התבסס על מחקר של המרכז הישראלי לבדיקת קרינה

התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

סרט זה הצגתי במפגש ראשון שלי עם המורים בהשתלמות  תקשוב-אוריינות המאה ה-  21 . זאת הייתה  ההרצאה  הראשונה שלי ,בתור מרצה  בהשתלמות ,תכננתי הרבה למפגש הראשון ,חשבתי איך צריך למשוך את  המורים לתוכנית התקשוב,איך לעודד אותם והצגתי בפניהם את מיומנויות המאה 21  ואת כל מה שקשור לתוכנית המאה 21.לסיכום....החזון

אנו רואים תכנית שמקדמת פדגוגיה חדשנית. אנו רואים

את המורים מגיעים לבית הספר עם מחשב נייד, בקיאים בטכנולוגיה

החדשה, מזמינים אותה להיכנס לבית ספר, יודעים להשתמש בה

לצורכי ניהול והוראה ונותנים לה ערך פדגוגי מוסף.

אנו שואפים להקים מאגר לאומי פתוח של שיעורים מתוקשבים שכל מורי ישראל יוכלו להשתמש בו; שם הם יוכלו לדון בשאלה כיצד לשפר את ההוראה, לחלוק ידע ולפתח שיעורים מעניינים ומאתגרים יותר.

•   אנו רוצים שבעתיד ירכשו התלמידים את מיומנויות המאה העשרים ואחת ויצאו ממערכת החינוך מוכנים להשתלבות בחברה ובעולם העבודה בצורה הטובה ביותר.

•אנו רוצים שהתלמידים יגיעו לבית הספר עם תיק שמשקלו קטן בהרבה ממשקלו היום משום שמרבית הספרים יופקו בגרסה דיגיטלית.

•אנו מקווים שהתכנית להתאמת מערכת החינוך למאה העשרים אחת עושה צעד גדול לקראת מימוש החזון שלנו .

פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל

 בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה ,המרצה ד"ר מישר-טל חגית,התחלנו בעבודת הסיום בנושא הפער הדיגיטאלי,והתעסקנו עם הרבה מאמרים מתוך המאמרים התעניינתי במאמר :
 'פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל':  גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009).
המאמר מציג ניתוח של תמונת השימוש במחשב ובאינטרנט בחברה הערבית תוך כדי בחינה של נתונים דמוגרפיים ותרבותיים. ההשוואה היא אל מול החברה היהודית וכמו כן אל מול תת קבוצות פנימיות בתוך החברה הערבית. זהו מחקר ראשון מסוגו שיהווה בסיס למחקרים עתידיים.

המחקר מבוסס תיאורטית על תיאוריית הפצת החידושים, גישת הפער הדיגיטלי ותיאוריות  תרבותיות.

שימוש באינטרנט מעיד על קידמה – חברה מתקדמת דורשת שימוש מושכל ורציף ברשת האינטרנט. כך מחקר זה אמור לסייע בהפצת טכנולוגיות מידע, סגירת פערים דיגיטליים ואולי אף חברתיים. גורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטמעתו של האינטרנט: הכנסה,השכלה,תשתיות,מודעות לתופעה, נורמות חברתיות ועוד. אלו הם הגורמים שייבדקו במחקר.

סיכום תוצאות המאמר.

קיים פער דיגיטלי בקרב הערבים בישראל – בהקשר הפנימי מקומי וגם אל מול התושבים היהודים. הפער מתבטא בנגישות ובאופי השימוש. שימוש באינטרנט בחברה הערבית מושפע מ:(בסדר הזה): שנו”ל, גיל,הכנסה,דת, איזור מגורים ומין. משמע- פער דיגיטלי מהבסיס החברתי יותר ולפני הפער הנובע מהבסיס התרבותי.

המפתח לצמצום הפער הוא לא פגיעה בתרבות או שינוייה- אלא פנייה לסיוע אינדיבידואלי- בעיקר ברמת ההשכלה!

בסך הכל, מה שעולה מן הממצאים הוא שהקבוצות החלשות בשימוש ואימוץ חידושים דיגיטליים בארץ הן: בעלי ההשכלה הנמוכה, המבוגרים בגיל, בעלי ההכנסה הנמוכה, מוסלמים, תושבי כפרים באזור הדרום או באזורים הבלתי מוכרים . הנגישות של אלו לאינטרנט למשל- היא רק בתוך מוסדות לימוד ולא בבית.

 ולסיכום :אני מורה למחשבים כבר 16 שנה ,כשהתחלתי ללמד מחשבים בבתי ספר נורא דאגתי כי בכל כתה יש מקסימום חמשה ילדים שיש להם מחשב בבית גם לא מחובר לאנטרנט,לא יכולתי להתקדם איתם ,חסר תרגול בבית,גם כן סבלנו בבית הספר הרבה שנים בלי חיבור לאינטרנט,לא היה מודעות לאתר בית ספר.

אבל היום יש הבדל  משמעותי בכל כתה  יותר מחצי  התלמידים יש להם מחשב בבית עם חיבור לאינטרנט ,והשאר אין להם מכיוון שיש אנשים בעל הכנסה נמוכה ,או שאין להם עבודה.והשכלה של ההורים מאוד חשובה

לכן בבתי ספר מרגישים פער  בין תלמידים שיש להם מודעות ושימוש בטיכנולוגיה מידע,לעומת תלמידים שחסר להם.
אני מקווה  שיסגר הפער הדיגטאלי  שהוא פער נוצר כתוצאה מחסר אמצעים בשל יכולת כלכלית ילדים חסרי אמצעים ,למשל לא יוכלו להתפתח בתחומי הטכנולוגיה ,משום שזו לא זמינה להם בגלל מצב כלכלי וסוציואקונומי ,ושכל הגורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטעמתו של האינטרנט תשתפר ותתקדם.

פייסבוק משתלט על כיתות

התלמידים מעבירים פתקים? מפטפטים ללא הרף? אם אלה הבעיות שלכם כמורים, כנראה שכבר מזמן יצאתם לפנסיה. מאז נכנס הטלפון הסלולרי כמעט לכל כיס, בשלהי המאה ה-20, כבר דובר רבות על המהפכה שחולל המכשיר הזעיר בחיינו. אבל בשנים האחרונות, כשהסמארטפונים ("הטלפונים החכמים") משנים שוב את פני המציאות, יש מי שבכל זאת מתקשים להסתגל לחידושים הטכנולוגיים.( "מתוך חדשות בארץ ").

•  אנחנו כמורות ומורים מה קורה בכיתה שלנו

"פעם התלמידים היו   זורקים ניירות אחד לשני, אבל היום, כשהם רוצים לדבר ביניהם בזמן השיעור, הם פשוט פותחים את הטלפון ומתכתבים בפייסבוק",  "האצבעות שלהם מקלידות מאוד בזריזות, וכשאנחנו אומרים להם לעזוב את הטלפון הם עונים שבסך הכל הסתכלו לבדוק מה השעה".

הסלולרים כבר מזמן שינו את חיינו ומורגשים כמעט בכל מקום ציבורי, מה שלא פסח על

בתי הספר. אולם לאחרונה, עם כניסתם לשוק של הסמארטפונים, שמאפשרים לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם באינטרנט בלחיצת כפתור - או יותר נכון בהורדת אפליקציה - ניתן כבר לקבוע כי אלו נתנו למגפה הסלולרית שדרוג משמעותי.
בשיחות עם מורים ותלמידים בנושא התבררה תמונת מצב מדאיגה, שלפיה גורם העיסוק הבלתי פוסק במכשירים המתוחכמים לשיבושים חמורים במערכי השיעורים, ומקשה על המורים לשמור על ריכוז התלמידים ולחנכם.
האפשרות לגלוש דרך הטלפון הסלולרי הכניסה את פייסבוק לחלק בלתי נפרד מהשיעורים. התלמידים, שמוצאים ברשת החברתית עניין רב יותר מאשר בחומר הלימודים, מנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת כדי להתכתב להנאתם עם חבריהם לספסל הלימודים שיושבים לצדם בשולחנות הסמוכים, ואפילו עם אלו שבבכיתות האחרות.
וגם כן שיחות אישית עם הורים שהם בדאגה לילדיהם כי יש תלמידים בזמן השיעור נכנסים לפייסבוק ולא מתרכזים בשיעורים.

כלים טכנולוגיים בסרט

Web 2.0 ... The Machine is Us/ing US



שהופע  במחלקה לאנתניגרפיה  הדיגיטלית באוניברסיטת קנזס
הסרטון הזה קבל המון פרסים ,הקול בסרט מאוד מהיר הוא בקוונה מתחיל מתקופה קדומה יותר
את הכלים הטכנולוגים שזהיתי בסרט הם:
שפת HTML,יוטיוב,בלוגים,דלישס,היפר קישורים,מפות
XML, web.2,גוגל (חיפוש) ועוד... 

סוגיות אתיות

 סוגיות אתיות  במאמר: מכשירים דיגיטליים ניידים (כגון טלפונים מסוג אייפון)

והשפעתם על הלמידה בכיתה

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3796

1.      סוגיה כלכלית :

עצם רכישת המכשירים הדיגיטליים הניידים ותחזוקתם ע"י ההורים , אנו מוספים נטל כלכלי להורים וקיימת האפשרות שלחלקם אין מקורות מימון או ליתר דיוק קיים קושי כלכלי במימון רכישה זו ובכך אנחנו מחלקים את החינוך לשתי רמות , חינוך לעניים וחינוך לעשירים.

2.      הגנה על פרטיות המשתמש:

בהתקנת תוכנה המאפשרת למכשיר לפעול ניתנת האופציה לשליטה מרחוק בתוכן של המכשיר הדיגיטלי הנייד וכך יש אפשרות חדירה לפרטיות המשתמש וכניסה לתכנים פרטיים,  והתערבות בסדר יומו של  המשתמש ע"י קביעת סדר יום, התקנת כרטיס כניסה למעברים בבית הספר, וחשיפתם של פרטים מזהים של המשתמש.

3.      נורמות חברתיות:

השימוש במכשיר דיגיטלי מאפשר לתלמיד גישה לתכנים פרטיים  בזמן השיעור שאינם קשורים לחומר הנלמד, מסיח את דעתו ויובילו אותו להשתמש בהם בצורה "לא נאותה",דיבור בזמן השיעור במכשיר האייפון , שליחת הודעות כתובות, סימולציה לתמונות וכו, לכן קיימת החובה לבחינת הנורמות החברתיות הקיימות מחדש וקביעת המותר והאסור.

4.      סדר חשיבות סביבה ירוקה ובריאות המשתמש:

אומנם שימוש במכשיר דיגיטלי נייד יכול להיות ירוק לסביבה אך  טמון בו סיכון בריאותי (הדבר עדיין נחקר) מקרינת המכשיר הנייד עקב שימוש ברשת אלחוטית  .

5.      התמכרות ובעיות פסיכולוגיות:

שימוש ניכר ולאורך זמן רב במכשירים דיגיטליים ניידים מסוגים שונים יכול להוביל להתמכרות , פגיעה בצרכים הגופניים והנפשיים, ואז יש הרבה שאלות שמחייבות מענה,מה אורך הזמן , כמה שעות וכמה שעורים מותר ללמד ע"י שימוש במכשיר זה ברצף???..

6.      תקשורת וקשרים חברתיים:

שימוש במכשיר בצורה מוגזמת יכול להוות תחליף למורה דבר המחליש את הקשר האנושי בלימודים בין מורה לתלמיד לכן נשאלת השאלה : האם המורה חייב להיות דמות חינוכית דומננטית ? , האם נוצא הצורך ללמד אותם כיצד להתקשר עם אנשים אחרים?? .....

7.      בקרה וסינון:

מאחר והמחשב הנייד הוא רכושו הפרטי של התלמיד , האם קיימת אפשרות הפיקוח על כמות המידע הנאגר ? , האם קיימת אפשרות סינון ובקרה של החומר הנאגר? האם המידע הנאגר אמין ומדויק? לפעמים מידע לא מדויק יכול להיות פיגוע ומזיק.

עקב הוויכוח הציבורי הרב בנושא בארה"ב ועקב מספר המחקרים הדל בנושא הוגבל השימוש  באייפונים כאמצעי לימוד בבתי ספר.

הסוגיות הנ"ל הצגתי  במסגרת קורס  "הערכת טכנלוגיית ידע" של ד"ר ליאת אייל