קומיקס ככלי עזר להוראה

במפגש הווירטואלי הראשון להשתלמות רכזי אשכול תוכנית התקשוב הליאומית- מחוז הצפון ,עם המרצה אבן חיים אורית,העבירה ההרצאה דרך e-teacher,השיעור היה מעניין מתבסס על העבודה עם קומיקס ככלי עזר להוראה.
ה"אתר" לקומיקס הוא ToonDoo
בעזרת האתר ניתן להכין קומיקס עם מגוון רחב של דמויות, חפצים ורקעים. ניתן לעצב לבד את הדמויות, להוסיף תמונות, להפוך אותן לדמויות קומיקס,וליצור מכל דפי הקומיקס שחיברתם ספר.
כניסה לאתר-לחצו על הקישור הבא: http://www.toondoo.com/
"מתוך אתר ההשתלמות של רכזי אשכול"
מדובר באתר חינם ליצירת קומיקס,מה שמיוחד באתר זה,שמאפשר למידה שיתופית וזה אחד ממאפייני המאה 21,למידה שיתופית בין המורה לתלמידים,המורה יכול להגביל שימוש בחלק מהדמויות ורקעים שבוחר בעצמו לתלמידיו.
השימוש בקומקס ככלי עזר להוראה:
-מגביר מיטובציה.
-משפר מיומניות קריאה וכתיבה לתלמידים.
-יצירה עצמאית של התלמיד.
לפי מה שהציגה בהרצאה יש כמה אפשריות לייצר בקומקס, סיפורים,ספרים,לשלב קומיקס בגוגל דוקס,ולהטמיע הקומיקס באתר בית הספר,ועוד.
דוגמה למשימה ששלבת בתוכה קומיקס עם גוגל דוקס  לחץ כאן

                                          הדגמה

המורה בסביבה מתוקשבת

המאפיינים המייחדים את המורה בסביבה מתוקשבת.
1.המורה מכיר את יישומי המחשב הרלוונטיים, יודע להפעיל יישומים אלה ויודע מהן סגולותיהם להשגת מטרותיו הדידקטיות. יחד עם זאת, עליו להישמר מפני היסחפות אחר טכנולוגיות התקשוב אך ורק בשל החדשנות שבדבר. שיקול הדעת המקצועי והיתרונות הדידקטיים הם שינחו את המורים בבחירת דרכי ההוראה המתאימות.  במהלך עבודתו המקצועית המורה נעזר גם באינטרנט – ללמידה אישית ואיסוף מידע,
2. המורה מתכנן ומארגן תהליכי הוראה, למידה והערכה בסביבה מתוקשבת.  המורה שותף בתכנון ההוראה ופועל לקידום ההישגים הנדרשים. לאור זאת הוא בונה את הסביבה הלימודית ומבנה את תהליכי ההוראה-למידה בתוכה.  המורה מעורב בתכנון מיקום המחשבים בכיתתו, בסוג התוכנות שאותן הוא מציע לרכוש, בתחומים שיילמדו בעזרת המחשב ובאופן השימוש ברשתות תקשורת.  המורה מארגן את התכנים, את הלומדים ואת הזמן בדרך שתאפשר שימוש יעיל בטכנולוגיה בסביבה הלימודית, תוך התחשבות בהטרוגניות הלומדים, בצרכים השונים שלהם ובמצבי למידה משתנים.  המורה יוזם שימוש בכלים הממוחשבים בעיקר כאשר לא ניתן להשיג את המטרות ללא הכלים הללו; הוא מרבה להפעיל את תלמידיו במשימות מאתגרות – כמו פתרון בעיות, הבעת דעה מנומקת, כתיבה ארוכת טווח, ארגון הידע בעקבות למידה – גם לשם הצגתו כמידע ניתן לאחזור.  המורה מעריך את הישגי תלמידיו – ביחס להישגים הנדרשים וביחס לעצמם – ועוקב אחר התקדמותם בכל הקשור במיומנויות למידה בסביבה המתוקשבת, וכן בוחר דרכים מתאימות להערכת הישגי התלמידים ביחידות הלימוד שנלמדו בעזרת המחשב.
3. המורה מטפח ערכים ומחנך להרגלי למידה המתאימים לסביבת הכיתה ולרשתות
השאלה הנשאלת האם כל המורים מוכנים לעבוד בסביבה מתוקשבת???
לפי דעתי צריך להשקיע במורים ,ההשקעה דרך השתלמיות ,לעודד אותם להשתתף בהשתלמיות בשילוב התקשוב ,
צריך להכשיר מורים המטרה להכשרת מורים היא לפתח מורים מעודכנים בשיטות ההוראה המגוונת .
יש שוני בין המורים בבתי הספר ,המורים הוותקים מתקשים לעבוד בסביבה מתוקשבת לכן צריך להשקיע בהם
יותר להתחיל עם יישומי המחשב הרלוונטית,ואח"כ לשלב אותם עם שאר מורי בית הספר
מתוך הנסיון שלי בהשתלמיות מורים בתקשוב(השתלמות בית ספרית ),המנהל חייב כל המורים להשתתף ,
אך לשלב המהגרים בהשתלמות!!!!! בשבילהם פחד מהתקשוב ,
בתור מרצה  עבדתי קשה בהתחלה ,אבל לא הלחצתי אותם שלבתי מורים שיש להם ידע טוב לעזור למורים וותקים,הם קיבלו עידוד ,והפכו להיות פעילים יותר,לכן אני מאמינה  שכל מורה יכול .

מתוך:תפקיד המורה בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה.

גוגל סיייט

גוגל סייטס היא פלטפורמת האתרים של גוגל. מדובר בפלטפורמה ידידותית, אשר מאפשרת למשתמשים בה בניית אתר בחינם.
בעזרת גוגל סייטס, אפשר לבנות אתרים אישיים, אתרי תדמית, אתרי עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, פלטפורמת גוגל סייטס יכולה לעזור לעבודה עם פרויקטים שונים: סיכום חומר, עבדה על פרויקטים, ארגון פרויקטים. על הפרויקטים אפשר לעבוד לבד או ביחד. אפשר לבחור לפרסם אותם באינטרנט או להשאיר אותם חסויים - כלומר אפשר להפוך את גוגל
"מתוך המדריך השלם לבניית אתר חינם עם גוגל סייט"
כשהתחלתי לימודים לתואר שני "תקשוב ולמידה" בסמסטר שני בקורס טכנולגיות תקשוב ותקשורת למידה עם המרצה גילה קורץ,בקשה ממנו לפתיח יחידה לימוד בגוגל סייט ,בשבלי זה היה נסיון חדש ,למה????
כי לא התנסיתי עם גוגל סייט ,צריך המון השקעה ,למידה עצמאית.
עזר לי מאוד להתנסות עם גוגל סייט ,אני השנה מדריכה מורים בגוגל סייט והנה התוצר: אתר ההדרכה.

עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה / וולנסקי

במהלך הקורס סוגיות במדיניות החינוך עם ד"ר וולנסקי,התבקשנו לסכם המאמר:
 The rise and the price of the standards movement  
מאמר זה מבקש לחשוף את מקורות תנועת הסטנדרטים מאז שנות השמונים כפי שהתפשטה במדינות רבות. המחקר התמקד בארה"ב ואנגליה.המחקר בוחן מגוון כוחות אשר השפיעו על תנועת הסטנדרטים – ביקורת ציבורית על ביצועי בתי ספר, ניהול מדעי, מסורת של סטנדרטים שהיו נהוגים במדינות מזרח אסיה שהובילו את העולם המערבי  לדפוס של מבחנים והערכה בינלאומיים.עוד המחקר בוחן את המחלוקת המתמשכת בהקשר של הסטנדרטים.המחקר מצביע על המחיר הפדגוגי הגבוה שמע' החינוך משלמת כתוצאה ממיסוד הסטנדרטים וכן מנתח עשרות שנים של נתונים סטטיסטיים אודות ציוני המבחנים המבוססים על מדיניות הסטנדרטים.

המאמר מגלה מגוון גורמים המשפיעים על הבניית ידע בחברה וטוען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים כמו תרבות, כולל חברות מהגרים המפוזרות בכל מדינה.

במהלך שני העשורים האחרונים ובמהלך שנות השמונים והתשעים מע החינוך אימצה מדיניות של סטנדרטיזציה. תפיסה זו מנוגדת להשקפה ששאפה להעצים את כוחם של בתי הספר ומקצוע ההוראה, מנוגדת לשאיפה לקדם יצירתיות, לאפשר בחירה של בתי ספר עי הורים, לשפר את תהליך מינוי מנהלים. לפיכך ניתן לומר שמדיניות הסטנדרטיזציה הלכה רק חצי דרך לקראת המודרניזציה של מערכת  החינוך ונצמדה לשיטות ארגוניות מיושנות.

במהלך הרבע הראשון של המאה ה 20 היה ניסיון דומה של קיום בקרה מרכזית – המכונה ניהול מדעי. הניהול המדעי מתייחס לעובדים כאל מכונות שצריכות לבצע משימות מוכתבות ומתוכנתות מראש ונשלטות עי המנהל.

מסקנות המאמר:

עיקר הביקורת של המתנגדים היא לעצם הסטנדרטיזציה אלא למה שהיא הפכה – לדרך שבה הסטנדרטיזציה יושמה. באופן שהיא יושמה היא העמיסה יתר על המידה על המורים כן גרמה לירידה במוטיבציה בקרב התלמידים.מדיניות החינוך הזו הפכה למדיניות טוטליטרית הנשלטת עי המרכז ואינה מתירה למורה שיקול דעת. מעקרת את מקצועיותו.

תחושת החיוניות של הפרט במקום העבודה הוא הכרח . ההכרה בכוחו של הפרט הוא שמאפשר שינוי. בעולם החינוך בו מדיניות ניהול מדעי שלטת, אין הכרה בכוחו של הפרט- המורה- וכך לא ניתן לעשות שינוי אמתי. אם אין הרמוניה , אמונה משותפת ושביעות רצון  אין מוטיבציה והעובד-  במקרה של החינוך – המורה-  פועל מתוך כורח ולא מתוך אמונה ויצירתיות. החוויה של העבודה הופכת למשפילה.אחת הטעויות היתה שלא השכילו להבין את הקשר שבין מדיניות הסטנדרטים לתרבות שם היא התחילה- המזרח.במזרח, מדיניות הסטנדרטים עודדה תחרות ומצוינות. לא כן במדינות המערב. להיפך. השאיפה היתה נאיבית . לא לקחו בחשבון  את ההומוגניות התרבותית במזרח לעומת ההטרוגניות התרבותית במערב. 

הרפורמה בחינוך מבוססת על הקשרים טכניים בניגוד למתרחש בתהליך הבניית הידע במוח. למידה משמעותית דורשת חוויה, הזדהות , עניין, סקרנות, דחף פנימי. זה יכול להסביר מדוע מחקרים גילו שאין שיפור בביצועי בתי הספר למרות שכמעט שלושה עשורים עברו מאז תחילת מדיניות הסטנדרטיזציה.המטרה של שיפר הסטנדרטים נשארה בעדיפות ציבורית עליונה. החברה עדיין מחפשת את האמצעי הנכון והיעיל לשיפור.

מאמר זה ביקש לברר את הבעיות והפערים בין ציפיות לבין תוצאות.ארגונים רבים העוסקים בתחום החינוך ממשיכים לבדוק ולחקור את הנושא. ארגונים ציבוריים וארגונים פרטיים.

המסקנות מדברות גם על תחושת החיוניות של המורה כהכרחית.  ההכרה בכוחו של המורה היא המאפשרת את השינוי , אני בהחלט מסכימה עם המסקנות שמעלה פרופ' וולנסקי במאמר ובעיקר עם כך שיש להכיר בכוחו של המורה בכדי לאפשר שינוי . השינוי לא יוכל להתחולל ללא  המרצת המחוללים  , אי אפשר להתעלם  ממייצרי הכוח – המורים עצמם.

פורטל התוכן החינוכי

במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים.

לכניסה לפורטל הקלק כאן

להדרכה לשימוש בפורטל התוכן.

(מתוך אתר מינהל מדע וטכנולוגיה)

הפורטל התוכן עוזר למורים במהלך השיעור ,המורה משלב בשיעור הממוחשב אשר מעביר בכתה  תכנים דיגיטאליים מהפורטל,בכל המקצועות ושכבות א-ו. התנסייתי בפורטל ובתכינים שבתוכו לדעתי מאוד עשיר בחומרים לימודיים שעוזרים למורה לשלב בשיעור שלו יחידות ממוחשבות , וגם בהשתלמות  "אוריינות המאה 21" הדרכת מורים אך להשתמש בתכנים דיגיטאליים,המורים התחילו לשלב בשיעורים הממוחשבים תכננים דיגיטאליים מתוך הפורטל  ומה שמאפיין הפורטל: -קל לשימוש. -עשיר בחומרים לימודיים . -החומרים הלימודייים לפי תכניות הלימודים. -בקרת התכנים ע"י משרד החינוך. -דוגמאות למערכי שיעור -החומרים שנמצאים בפורטל פותחו ע"י משרד החינוך,מורים,וגופים מפתחים שאושרו. -יש אפשרות להוריד קבצים שמצורפים ליחידה.

וועדת האישורים-יצאנו לדרך

החל מ-15 נובמבר התחילו בוועדות האישורים לעמידה בתנאי הסף ולקבלת ציוד , ב-300 בתי הספר של פעימה השניה .

קבלתי מיל לפני חודש שבתאריך 8.12.2011 תתקיים  הוועדות של שלוש בתי ספר שאני מדריכת תקשוב ומרצה בהשתלמיות באוריינות המאה 21. בהתחלת ספטמבר התחלתי ההדרכה ,חלק מהמורים היה להם קושי בהכנסת התקשוב , הוותיקים נורא פחדו מהשינוי.
עבודתי הייתה עם כל הצוות ועם רכזי התקשוב בבתי ספר ,הרגשת שאני אחראית על הטמעת התקשוב בשלושת בתי ספר ,
בהתחלה מלאו כל המורים טופס מיפוי ידע , לדעת מה הידע של המורים לפני הכנסת התקשוב,אחר כך התחילו המורים לדווח תכנון שיעור מתוקשב דרך טפסי הל_ה(הוראה למידה והערכה),כל מורה מתבקש לדווח על 8 שעורים מתוקשבים,ויישום השעורים מתחיל בחודש ינואר אחרי קבלת הציוד
בהשתלמות הדרכת כל הצוות לעבודה בפורטל בית הספר , בכל פורטל תכננו מרחב כתתי ומרחב מקצועי,שכל מחנך אחראי על אתר הכתה שלו וגם אחראי על אתר המקצוע ובכך התחלנו,
הייתי צריכה לדאוג שהכל יהיה מסודר לפני תאריך הוועדה צוות המורים עבדו קשה וגם קבלו תמיכה ממנהלי בתי ספר ,רכזי התקשוב בבתי ספר עזרו מאוד למורים ,עבודה שיתופית הייתה עם המנהל,מורים ,רכז התקשוב ,ומדריך התקשוב.
 ביום חמישי  8.12.2011 עברו שלושת בתי ספר וועדות האישורים,ולמזלי כולם עברו בהצלחה הכל היה מסודר אצלם
בשבלי הצלחה גדולה .ולדעתי השימוש העקרי בטכנולוגיה הוא לקדם את תהליכי ההוראה ולפתח מיטובציה אצל התלמידים
ולסיכום:
פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.(מתוך- אתר משרד החינוך,מנהל למדע ולטכנולוגיה גף יישומי מחשב בחינוך)

כנס בתקשוב

קבלתי מיל למפגש אשר יתקיים ב1 דצמבר 2011 בתיכון אורט יד סינגלובסקי,בנוכחות ד"ר עופר רימון-מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה,ומר יוסי וסרמן יו"ר הסתדרות המורים.
זה עניין אותי  בכנס מציגים תוכנית התקשוב ,וזה חשוב לי כי אני עובדת בתחום הזה
מר יוסי וסרמן -דבר על המנבסנט שיש כמה תקלות בתוכנית ,הוא אמר שהם עולים על כל התקלות תוך זמן
ד"ר עופר רימון-התוכנית הולכת רחוב ,לוקחת את ההוראה למקום למה שחשבנו להגיע אליו.
הוא מעריך מאוד את וסרמן ובקשר למערכת המנבסנט מזמן ללא תקלות.
הוא דבר על פורטל התוכן שנועד לשימוש המורים,המורים מקבלים ישירות יחידות לימוד בנויות בכל תחומים.
מה מצפים מהמורה בשלב ראשון  לפי מה שאמר ד"ר עופר רימון
-פורטל בית הספר יהיה מחולק למרחבים כתתיים.
-מערכת מנבסנט מקושרת לפורטל בית הספר .
-המורים יבחרו שיעורים מפורטל התוכן בהתאם למקצוע ולשכבת הגיל ולתרגל איך משלבים זה בשיעור.
צריך לעזור למורים  ולא צריך להעמיס אותם זה עניין מאוד חשוב .
הטענה של ההסתדרות מורים -שכל המורים יהיו מתוקשבים וזה יקח זמן,צריך הרבה מאוד רגישות למורים ובעיקר הוותיקים.
יש שוני בין בתי ספר לפי מ'ס המחשבים שנמצא בבית הספר,מצד שני רוצים לראות תוכנית מסודרת בבית ספר
שנה ראשונה 25% מהמורים מתוקשבים ,שנה שניה 75%מהמורים ,ובשנה השלישית כל המורים.
ובסוף אמר וסרמן שאנחנו בעד  הפרויקט הזה וחושבים שזה הצעד לקראת תוכנית מאה 21.
ולדעתי מהנסיון בהדרכה בהשתלמיות מורים "אורינות המאה 21" המורים הסתגלו לתוכנית והתחילו להטמיע אותה ,
ואם נתן לתוכנית הזו ולתת למורים  לנוח בדרך המורים לא יעבדו ויעמדו בדרישות,רק  צריך להקל על המורים זה מאוד חשוב .
אני הייתי בלחץ לפני הכנס ,כי יש וועדות לשלוש בתי ספר שאני מדריכה בהם בשבוע הזה,נרגעתי והרגשתי שלא צריך להעמיס על המורים להיות רגועים .ואם  יש 25% מהמורים מוכנים  מכירים להשתמש במערכת ניהול פידגוגית,שימוש באתר כתות  אז התוכית הולכת לעבוד.
.