יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21





סרט זה הצגתי במפגש ראשון שלי עם המורים בהשתלמות  תקשוב-אוריינות המאה ה-  21 . זאת הייתה  ההרצאה  הראשונה שלי ,בתור מרצה  בהשתלמות ,תכננתי הרבה למפגש הראשון ,חשבתי איך צריך למשוך את  המורים לתוכנית התקשוב,איך לעודד אותם והצגתי בפניהם את מיומנויות המאה 21  ואת כל מה שקשור לתוכנית המאה 21.לסיכום....החזון
אנו רואים תכנית שמקדמת פדגוגיה חדשנית. אנו רואים
את המורים מגיעים לבית הספר עם מחשב נייד, בקיאים בטכנולוגיה
החדשה, מזמינים אותה להיכנס לבית ספר, יודעים להשתמש בה
לצורכי ניהול והוראה ונותנים לה ערך פדגוגי מוסף.
אנו שואפים להקים מאגר לאומי פתוח של שיעורים מתוקשבים שכל מורי ישראל יוכלו להשתמש בו; שם הם יוכלו לדון בשאלה כיצד לשפר את ההוראה, לחלוק ידע ולפתח שיעורים מעניינים ומאתגרים יותר.
  •   אנו רוצים שבעתיד ירכשו התלמידים את מיומנויות המאה העשרים ואחת ויצאו ממערכת החינוך מוכנים להשתלבות בחברה ובעולם העבודה בצורה הטובה ביותר.
•אנו רוצים שהתלמידים יגיעו לבית הספר עם תיק שמשקלו קטן בהרבה ממשקלו היום משום שמרבית הספרים יופקו בגרסה דיגיטלית.
•אנו מקווים שהתכנית להתאמת מערכת החינוך למאה העשרים אחת עושה צעד גדול לקראת מימוש החזון שלנו .

יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל

 בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה ,המרצה ד"ר מישר-טל חגית,התחלנו בעבודת הסיום בנושא הפער הדיגיטאלי,והתעסקנו עם הרבה מאמרים מתוך המאמרים התעניינתי במאמר :
 'פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל':  גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009).
המאמר מציג ניתוח של תמונת השימוש במחשב ובאינטרנט בחברה הערבית תוך כדי בחינה של נתונים דמוגרפיים ותרבותיים. ההשוואה היא אל מול החברה היהודית וכמו כן אל מול תת קבוצות פנימיות בתוך החברה הערבית. זהו מחקר ראשון מסוגו שיהווה בסיס למחקרים עתידיים.
המחקר מבוסס תיאורטית על תיאוריית הפצת החידושים, גישת הפער הדיגיטלי ותיאוריות  תרבותיות.
שימוש באינטרנט מעיד על קידמה – חברה מתקדמת דורשת שימוש מושכל ורציף ברשת האינטרנט. כך מחקר זה אמור לסייע בהפצת טכנולוגיות מידע, סגירת פערים דיגיטליים ואולי אף חברתיים. גורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטמעתו של האינטרנט: הכנסה,השכלה,תשתיות,מודעות לתופעה, נורמות חברתיות ועוד. אלו הם הגורמים שייבדקו במחקר.
סיכום תוצאות המאמר.
קיים פער דיגיטלי בקרב הערבים בישראל – בהקשר הפנימי מקומי וגם אל מול התושבים היהודים. הפער מתבטא בנגישות ובאופי השימוש. שימוש באינטרנט בחברה הערבית מושפע מ:(בסדר הזה): שנו”ל, גיל,הכנסה,דת, איזור מגורים ומין. משמע- פער דיגיטלי מהבסיס החברתי יותר ולפני הפער הנובע מהבסיס התרבותי.
המפתח לצמצום הפער הוא לא פגיעה בתרבות או שינוייה- אלא פנייה לסיוע אינדיבידואלי- בעיקר ברמת ההשכלה!
בסך הכל, מה שעולה מן הממצאים הוא שהקבוצות החלשות בשימוש ואימוץ חידושים דיגיטליים בארץ הן: בעלי ההשכלה הנמוכה, המבוגרים בגיל, בעלי ההכנסה הנמוכה, מוסלמים, תושבי כפרים באזור הדרום או באזורים הבלתי מוכרים . הנגישות של אלו לאינטרנט למשל- היא רק בתוך מוסדות לימוד ולא בבית.
 ולסיכום :אני מורה למחשבים כבר 16 שנה ,כשהתחלתי ללמד מחשבים בבתי ספר נורא דאגתי כי בכל כתה יש מקסימום חמשה ילדים שיש להם מחשב בבית גם לא מחובר לאנטרנט,לא יכולתי להתקדם איתם ,חסר תרגול בבית,גם כן סבלנו בבית הספר הרבה שנים בלי חיבור לאינטרנט,לא היה מודעות לאתר בית ספר.
אבל היום יש הבדל  משמעותי בכל כתה  יותר מחצי  התלמידים יש להם מחשב בבית עם חיבור לאינטרנט ,והשאר אין להם מכיוון שיש אנשים בעל הכנסה נמוכה ,או שאין להם עבודה.והשכלה של ההורים מאוד חשובה
לכן בבתי ספר מרגישים פער  בין תלמידים שיש להם מודעות ושימוש בטיכנולוגיה מידע,לעומת תלמידים שחסר להם.
אני מקווה  שיסגר הפער הדיגטאלי  שהוא פער נוצר כתוצאה מחסר אמצעים בשל יכולת כלכלית ילדים חסרי אמצעים ,למשל לא יוכלו להתפתח בתחומי הטכנולוגיה ,משום שזו לא זמינה להם בגלל מצב כלכלי וסוציואקונומי ,ושכל הגורמים המשפיעים על תהליך הפצתו והטעמתו של האינטרנט תשתפר ותתקדם.

יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

פייסבוק משתלט על כיתות

התלמידים מעבירים פתקים? מפטפטים ללא הרף? אם אלה הבעיות שלכם כמורים, כנראה שכבר מזמן יצאתם לפנסיה. מאז נכנס הטלפון הסלולרי כמעט לכל כיס, בשלהי המאה ה-20, כבר דובר רבות על המהפכה שחולל המכשיר הזעיר בחיינו. אבל בשנים האחרונות, כשהסמארטפונים ("הטלפונים החכמים") משנים שוב את פני המציאות, יש מי שבכל זאת מתקשים להסתגל לחידושים הטכנולוגיים.( "מתוך חדשות בארץ ").
  •  אנחנו כמורות ומורים מה קורה בכיתה שלנו
"פעם התלמידים היו   זורקים ניירות אחד לשני, אבל היום, כשהם רוצים לדבר ביניהם בזמן השיעור, הם פשוט פותחים את הטלפון ומתכתבים בפייסבוק",  "האצבעות שלהם מקלידות מאוד בזריזות, וכשאנחנו אומרים להם לעזוב את הטלפון הם עונים שבסך הכל הסתכלו לבדוק מה השעה".
הסלולרים כבר מזמן שינו את חיינו ומורגשים כמעט בכל מקום ציבורי, מה שלא פסח על
בתי הספר. אולם לאחרונה, עם כניסתם לשוק של הסמארטפונים, שמאפשרים לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם באינטרנט בלחיצת כפתור - או יותר נכון בהורדת אפליקציה - ניתן כבר לקבוע כי אלו נתנו למגפה הסלולרית שדרוג משמעותי.
בשיחות עם מורים ותלמידים בנושא התבררה תמונת מצב מדאיגה, שלפיה גורם העיסוק הבלתי פוסק במכשירים המתוחכמים לשיבושים חמורים במערכי השיעורים, ומקשה על המורים לשמור על ריכוז התלמידים ולחנכם.
האפשרות לגלוש דרך הטלפון הסלולרי הכניסה את פייסבוק לחלק בלתי נפרד מהשיעורים. התלמידים, שמוצאים ברשת החברתית עניין רב יותר מאשר בחומר הלימודים, מנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת כדי להתכתב להנאתם עם חבריהם לספסל הלימודים שיושבים לצדם בשולחנות הסמוכים, ואפילו עם אלו שבבכיתות האחרות.
וגם כן שיחות אישית עם הורים שהם בדאגה לילדיהם כי יש תלמידים בזמן השיעור נכנסים לפייסבוק ולא מתרכזים בשיעורים.




יום שני, 25 ביולי 2011

כלים טכנולוגיים בסרט

Web 2.0 ... The Machine is Us/ing US



שהופע  במחלקה לאנתניגרפיה  הדיגיטלית באוניברסיטת קנזס
הסרטון הזה קבל המון פרסים ,הקול בסרט מאוד מהיר הוא בקוונה מתחיל מתקופה קדומה יותר
את הכלים הטכנולוגים שזהיתי בסרט הם:
שפת HTML,יוטיוב,בלוגים,דלישס,היפר קישורים,מפות
XML, web.2,גוגל (חיפוש) ועוד... 

יום שבת, 16 ביולי 2011

סוגיות אתיות

 סוגיות אתיות  במאמר: מכשירים דיגיטליים ניידים (כגון טלפונים מסוג אייפון)

והשפעתם על הלמידה בכיתה

1.      סוגיה כלכלית :
עצם רכישת המכשירים הדיגיטליים הניידים ותחזוקתם ע"י ההורים , אנו מוספים נטל כלכלי להורים וקיימת האפשרות שלחלקם אין מקורות מימון או ליתר דיוק קיים קושי כלכלי במימון רכישה זו ובכך אנחנו מחלקים את החינוך לשתי רמות , חינוך לעניים וחינוך לעשירים.
2.      הגנה על פרטיות המשתמש:
בהתקנת תוכנה המאפשרת למכשיר לפעול ניתנת האופציה לשליטה מרחוק בתוכן של המכשיר הדיגיטלי הנייד וכך יש אפשרות חדירה לפרטיות המשתמש וכניסה לתכנים פרטיים,  והתערבות בסדר יומו של  המשתמש ע"י קביעת סדר יום, התקנת כרטיס כניסה למעברים בבית הספר, וחשיפתם של פרטים מזהים של המשתמש.
3.      נורמות חברתיות:
השימוש במכשיר דיגיטלי מאפשר לתלמיד גישה לתכנים פרטיים  בזמן השיעור שאינם קשורים לחומר הנלמד, מסיח את דעתו ויובילו אותו להשתמש בהם בצורה "לא נאותה",דיבור בזמן השיעור במכשיר האייפון , שליחת הודעות כתובות, סימולציה לתמונות וכו, לכן קיימת החובה לבחינת הנורמות החברתיות הקיימות מחדש וקביעת המותר והאסור.
4.      סדר חשיבות סביבה ירוקה ובריאות המשתמש:
אומנם שימוש במכשיר דיגיטלי נייד יכול להיות ירוק לסביבה אך  טמון בו סיכון בריאותי (הדבר עדיין נחקר) מקרינת המכשיר הנייד עקב שימוש ברשת אלחוטית  .
5.      התמכרות ובעיות פסיכולוגיות:
שימוש ניכר ולאורך זמן רב במכשירים דיגיטליים ניידים מסוגים שונים יכול להוביל להתמכרות , פגיעה בצרכים הגופניים והנפשיים, ואז יש הרבה שאלות שמחייבות מענה,מה אורך הזמן , כמה שעות וכמה שעורים מותר ללמד ע"י שימוש במכשיר זה ברצף???..
6.      תקשורת וקשרים חברתיים:
שימוש במכשיר בצורה מוגזמת יכול להוות תחליף למורה דבר המחליש את הקשר האנושי בלימודים בין מורה לתלמיד לכן נשאלת השאלה : האם המורה חייב להיות דמות חינוכית דומננטית ? , האם נוצא הצורך ללמד אותם כיצד להתקשר עם אנשים אחרים?? .....
7.      בקרה וסינון:
מאחר והמחשב הנייד הוא רכושו הפרטי של התלמיד , האם קיימת אפשרות הפיקוח על כמות המידע הנאגר ? , האם קיימת אפשרות סינון ובקרה של החומר הנאגר? האם המידע הנאגר אמין ומדויק? לפעמים מידע לא מדויק יכול להיות פיגוע ומזיק.
עקב הוויכוח הציבורי הרב בנושא בארה"ב ועקב מספר המחקרים הדל בנושא הוגבל השימוש  באייפונים כאמצעי לימוד בבתי ספר.

הסוגיות הנ"ל הצגתי  במסגרת קורס  "הערכת טכנלוגיית ידע" של ד"ר ליאת אייל

יום רביעי, 13 ביולי 2011

תכנון קורס מתוקשב ליצירת הומור באמצעות דמויות וירטואליות

מחקרים מגלים כי שילוב הומור בקורסים בכלל ובקורסים מתוקשבים בפרט מוסיף רבות להצלחת הקורסים ולעניין של הלומדים בחומר. על רקע זה נעשה ניסיון ממוחשב מעניין בטייוואן לפתח מערכת מתוקשבת ניסיונית ללמידה מרחוק אשר יש בה רכיבים מתוקשבים המדמים דמויות וירטואליות המעוררות רגשות, בעיקר הומר תוך כדי אינטראקציה של הסטודנטים עם חומרי הלמידה בקורס והמטלות המקוונות. הדמויות הוירטואליות המשובצות בקורס המתוקשב  מעוררות תגובות רגשיות של הסטודנטים ומגבירות את העניין בחומר, אם ע"י הומור ואם ע"י הזדהות של הלומד עם התגובות של הדמויות הוירטואליות המעוררות הומור בקטעים שונים של הקורס המתוקשב.
לדעתי זה מאוד מעניין וחדשני,צרכים להתנסות בארץ בכדי שנוכיח האם באמת שילוב הומר בקורסים מוסיף רבות להצלחות ולעניין של הלומדים בחומר,אם כן אז צריך גם לשלב הומר בכתה אולי זה יעזור לתלמדים שלנו להעלאת מיטובציה ללימודים ,

יום שלישי, 12 ביולי 2011

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21

 אתמול קיבלת מכתב שיבוץ להדרכה בבתי ספר בתקשוב "בתוכנית התאמת החינוך למאה ה-21",זה נותן לי הרבה אחריות,ומטובציה לעבוד  .
אם כך אני צריכה לעבוד לפי המטרות המרכזיות לתוכנית בכדי  להוביל ולהצליח .וגם כן צריכה להעביר השתלמות למורי בתי הספר שקבלת הדרכה.אני מודה לד"ר גילה קורץ ראש החוג  לתוכנית התקשוב במרכז ללימודים אקדמיים שהוסיפה לנו הרבה ידע ונסיון,ודרכה רכשנו הרבה כלים שבטוחני ישמשו לנו ככלי עזר חשוב מאוד בהתמודדות ובהשתלבות בבנית מערך התקשוב בחיינו האקדמיים תיאוריתית ומעשית .
רציתי להציג בפניכם את המטרות המרכזיות לתוכנית המאה ה-21.
 כדי להביא למצב שבו הטכנולוגיה משמשת להטמעת פדגוגיה חדשנית ולהקניית מיומנויות המאה ה-21, יש להביא למצב שבו השילוב של טכנולוגיית המידע משפר בהוראה את ההיבטים הבאים:
·         שיפור מיומנויות המורים.
·         התאמת ההוראה לשונות התלמידים.
·         משוב בזמן אמת.
·         רצף למידה בכיתה ובבית וחיזוק הקשר בין הבית לבית הספר.
·         אדמיניסטרציה שנשענת על טכנולוגיית המידע.
המטרות המרכזיות, אם כך, הן הטמעת פדגוגיה חדשנית והקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים באמצעות הטכנולוגיה של המאה ה-21.