יום שבת, 26 בנובמבר 2011

The city and country school: A progressive paradigm

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך עם הפרופ' וולנסקי עמי התבקשנו לסכם המאמר:
The city and country school: A progressive paradigm
 וגם לתת דעה ביקורתית,זה היה המאמר הראשון בקורס . 
 המאמר מתייחס להתפתחותן של שיטות לימוד חדשניות והתאמתן למאה העשרים ואחד תוך דביקות לשורשים ולמטרות שלשמן נוסד בית הספר.בית הספר נוסד בשנת 1914 ע"י קרולין  פראט  בניו יורק, כותב המאמר סוקר בהרחבה את מצב השכונה שבה ממוקם בית הספר והמצב הסוציו אקונומי של האוכלסיה (אנשי בוהמה, זוגות יאפים,אנשים סובלניים, זוגות שיכולים להרשות לעצמם לשכור דירה). מדובר בבית ספר צנוע  אחד הישנים בארה"ב, צבעו ישן ומעט שיפוצים נעשו במקום. לדעתי הדגשת פרטים אלה באה לאותת לנו כי בית הספר משמר את המקוריות, ושומר על השורשים וזה היה החלום של מייסדת בית הספר. ספק רב אם זה מתאים לזמן שבוא ישנה קידמה טכנולוגית מהירה.
בבית הספר לומדים שלש שכבות, המחולקים על פי גילאים, בכל כתה לומדים בממוצע כ 18 תלמידים ושכר הלימוד נע בין 7300- 10500 דולר לשכבה. (לדעתי יש לעשות הפרדה ברורה בלימודים, פעוטון, גן ילדים, בית ספר יסודי, וחטיבת ביניים, כמוכן מוזר מאוד איך קובעים שכר לימוד ומגיעים לגרעון תקציבי, לדעתי כל מוסד פרטי שאין בו איזון תקציבי מיועד לכישלון. מייסדת בית הספר נולדה אחרי מלחמת האזרחים בארה"ב, אין מידע על חייה בבית ההורים, אך בספרה "אני לומדת מילדים" היא מספרת על חייה בחוות דודה ועל השתתפותה כילדה, בקציר החיטה ואפית הלחם, לדעתי מכאן היא קיבלה את ההשראה של רעיון בית הספר המושתת על משחק ועבודה, אני סבורה כי בהשתתפותה בקציר ואפיה, ישנם אלמנטים, של ילדות, משחק, שיתופיות, שיטות עבודה, בנית קוו יצור, הפקת מוצר סופי, בנית תוכנית שיווק, ניהול חשבונות והפקת רווח או הפסד.(לימוד מהסביבה).  
מייסדת ביה"ס האמינה כי משחק יכול לגרום  להבנת הסביבה, ויספק לילדים כלים איך להבין שינויים ותהליכים מסביב, איך לנהל משא ומתן עם אחרים, הם לומדים איך להתקדם איך ליצור הזדמנויות  ואיך להתקדם למאה ה 21.  לכן היא שילבה לבנים (בלוקים)מהסביבה, בלוקים יעזרו לילדים בשכבות נמוכות לארגן את חייהם ,להבין את הסביבה, לשלב בין בניה וגיאוגרפי של העיר(כלי עזר בלימוד להשגת מטרה ), הילדים מתחילים לחקור את העולם לעבוד בעצמאות ובשיתוף פעולה.(קשר בין הפרט לכלל), בשכבה בינונית  העבודות היו חלק אינטגראלי ובית הספר תיפקד כיחידה עצמאית(לא מדובר על עצמאות כלכלית) בשכבה עליונה דאגו לדפוס  וטיפלו בכל צרכי הדפוס והמבוגרים , יצרו צעצועים וירחון  לפרסום ספרים חדשים וחומרי פרסום שונים.(מבחן התוצאה).
בית הספר היה שיתופי למורים בוותק מעל 5 שנים, וחבר הנאמנים כלל הורים וסגל, כל אחד השמיע את דעתו והייתה הרגשה שלכל אחד יש תרומה חשובה, אך לדעתי קיים חשש מהקווים ששרטטה קרולין היא תמיד התערבה או עקצה כדרכה.(גבולות הדמוקרטיה, וחשיבות הפרט בקבוצה).
בשנים 1948-1977 גין מרי, ניהלה את בית הספר, היא הגנה בלהט על ההתנסות של ילדים בלימוד מצבים ושמרה על המורשת של פראט. בשנת 1958 היא כתבה " כל החינוך הטוב תמיד היה לו את המטרות שלו, את האפשרות המלאה להתפתחות של כל אינדיבידואל". לכן יש למצוא מצבים שבהם התפתחות יכולה לפרוח. עניין זה חשוב גם בימינו, ילד מושפע מאוד מהסביבה. תחת ניהולה היה מרגש לעבוד בבית הספר היא ראתה מורים כאמנים מתאמנים במגוון של אמניות  כך שכולם יוכלו לעשות את המיטב, לחזק את האינדיבידואל בילדים , ליצור הישגים ולקדם, מנגד המורים  נשפטו ע"י תגובות התלמידים. (במסגרת בית הספר כולם עובדים למטרה אחת, מורים מתחדשים בהתנסויות ובידע שלהם, ומשוב איזון חוזר בין מורה לתלמיד יכול לשפר מאוד את רמת ההישגים של התלמידים, ואת הידע והמיומנות של המורים. למרות הצלחת מרי בצד החינוכי היא נכשלה בניהול הכספי, לדעתי  חסר  הגדרת משרה של הגזברות בביה"ס, לא היה איזון תקציבי ובית הספר נקלע לקשיים, עד כדי מכירת נכסים והשכרתם מחדש, בית הספר הגיע  לסף סגירה, מנהלים התחלפו בתדירות גבוהה( עניין המעיד על כשלון ניהולי). בבית הספר בוצעו רפורמות שונות, הותקנו מחשבים בתחילת שנות ה 80, התחילו ללמד שפות זרות, וספורט, אך בית הספר המשיך לשמור על שורשיות תחושת הקהילתיות, עדין משתמשים בלבנים, ועבודות לגיל צעיר, מכאן מסיקים את המסקנה כי בבית ספר יסודי יש לגוון בלימודים ויש לבנות תוכנית לימודים מקיפה שתעניק לתלמיד ידע בכל התחומים ,התיאורטיים והמעשיים).
לדעתי ממאמר זה לומדים כי כלי עזר(מוחשי ולא מוחשי) בלימודים , דבר בסיסי וחשוב בכל תוכנית פדגוגית, והשיטה של התנסות חקירה ומימוש פוטנציאל תוך ניצול אמצעי לימוד מתקדמים ואפשרויות וריטואליות  בלתי מוגבלות בעולם הטכנולוגי המתקדם, ובהתחשבות בצרכי החברה.  עניין זה יצור לנו דור עם פוטנציאל אדיר למימוש ויכולת להתמודד עם כל האתגרים בהווה ובעתיד. חשוב לזכור כי הילד  היה ונשאר במרכז, והוא בעל הפוטנציאל.
The city and country school: A progressive paradigm

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה